על הלכות ודינים עתיקים בתורה

אקדים ואומר שאני בחורה ולא מלמדים אותנו ממבט חיצוני על ההלכה(אולי אצל גברים זה אחרת),הידע בהלכה הוא בעיקר בהלכות הפשוטות והרלוונטיות עצמן וזהו כמו הלכות שבת,צניעות,ומה שרלוונטי אלינו (נגיד הלכות תפילין לא בלשון המעטה)אז משמעות ההלכה וסיבות שורשיות קל וחומר,לא תחום העיניין שלי וזה בסדר כל אחד ומה שהוא טוב בו לכן באתי שאלתי יש כאלה שיכולים להסיק מסקנות מעצמם בלי לברר אז אני עוד מקרה קל,פשוט נתקלתי במקרה בכל מיני דברים שהיו תמוהים לי ושאף פעם לא שמעתי עליהם ואני בטוחה שאני לא היחידה,לעצם הדברים-
למה שיכתבו עונשים שלא על מנת ליישם?

לגבי עונשי מוות לא נכנסת לזה אם זה טוב או לא רבים וטובים ממני יכולים לשפוט על פי סטטיסטיקה סקרים ומחקרים עולמיים,לא המקום שלי.
לגבי הלכות שתלויות בבי"ד מוסמך דווקא את זה מכירה במבט השטחי,לא חושבת שזה משנה את עצם העובדה שהן עדיין לא מוסריות…
לא אמרתי שכל מה שמודרני הוא בהכרח טוב,דווקא ניסיתי לדבר באופן כללי שבשום תקופה זה לא רלוונטי,אולי יש דברים במודרניזציה שלא כל כך טובים,אבל שום דבר לא מושלם,בניגוד לתורה שהיא כן צריכה להיות( בסוף אחרי שמשקללים הכל אין לי כח להיכנס להגדרות ומה זה מושלם),ולכן הציפיות שלי לגביה יותר גבוהות,אפשר אולי ללמוד מהעולם המודרני מבחינת התוצאות בפועל ולראות מה טוב ומה לא אבל אני לא משווה מלכתחילה.

1. אכן, לצערי לא מלמדים בנות תורה בצורה רצינית (גם בנים לא תמיד כמובן), וחבל.
אבל אם את מתעניינת הייתי ממליץ לך להשלים את החסר.
2. עונשים יכולים להיכתב כדי לחדד את חומרת המעשה. כך למשל מפרשים את עין תחת עין שלהלכה גובים ממון.
3. לגבי עונשי מיתה, את הנחת הנחות והגבתי עליהן. אז איני מבין כיצד כעת את אומרת שזה עניין למומחים. אם זה עניין למומחים השאירי זאת להם. לקבוע שזה אנכרוניסטי ולא מועיל זה לגיטימי ולקבוע שזה כן ראוי ומועיל זה עניין למומחים?! קשה כך לנהל דיון.
4. בהחלט יש מקום ללמוד וליישם את מה שטוב ונכון, ועושים זאת. אבל כדי ליישם צריך להכיר את ההלכה ואת הנחותיה, את היחס בינה לבין המוסר, בין הקביעות לבין יישומן, ואז אפשר לבחון כיצד והאם ליישם.

אגיב רק על 3 כי על השאר הבנתי וקיבלתי,אני דיברתי על עונשים בתורה לא בעולם המודרני,גם אם יש עונש מוות במדינות מסויימות אני בטוחה שזה בנסיבות מאוד חמורות ולא על נטייה מינית לצורך העיניין או להכות אישה שלא עושה מה שמוטל עליה לכאורה,מפה נובעת התמיהה בעיקר,על סיבת העונש ולא על העונש עצמו,גם העונש עצמו לא מובן כי אף אחד לא שורף או סוקל אנשים גם לא במקרים החמורים למיטב ידיעתי…מפה ולקבוע אם עונש מוות גם במקרי קיצון באופן כללי נכון או לא זה כבר לא מקומי,אבל התמיהה הייתה על התורה בהתחשב בנסיבות התמוהות,זה רק רציתי לחדד.

כאן צריך להיכנס לשאלה מהן נסיבות חמורות. בעולן חילוני שבו רק המוסר משחק תפקיד, החומרה היא רק רצח, אונס וכדומה. בעולם דתי יש ערכים נוספים, ולחלקם מתייחסים בחומרה רבה. אפשר כמובן לא לקבל זאת, אבל אז אינך דתייה ואין בסיס משותף לדיון.
מעבר לזה, אדם שהולך אחרי נטייתו המינית אף אחד לא יסקול אותו (למעשה לא סוקלים כמעט אף אחד, כפי שכבר כתבתי). הוא אנוס לגמרי. הוא הדין למחלל שבת שאינו מאמין בתורה. אין בהלכה החמרה ביחס לנסיבות שמחייבות עונש מוות. צריכים להתקיים תנאים מאד קיצוניים כדי להמית אדם (שני עדים ולא ראיות נסיבתיות. התראה שכוללת את העבירה ואת העונש, העבריין צריך לענות: כן אני יודע הכל ועל מנת כן אני עושה). זה לא ממש יכול להתקיים (ואם מישהו כן עונה ומקבל את ההתראה על עצמו, לדעתי הוא פטור ממיתה מדין שוטה). לכן אין כאן שום דבר חריג ומיוחד שדורש הצדקה.

אז מה אתה בעצם אומר שמי שלא מקבל על עצמו את התורה ואת החוקים שלה הוא נחשב "אנוס" בחשיבה שלו כיביכול? והחוקים לא חלים עליו בעצם? ואם הוא מקבל את קיומו של אלוהים אבל לא את התורה הוא עדיין פטור?

זה לא שאינו מקבל על עצמו אלא אינו חושב שזה מחייב. זהו הבדל גדול מאד, שכן הראשון עבריין והשני אנוס (בדעתו).

שלום רב
אם אין אפשרות להרוג כי מי שמקבל על עצמו את ההתראה אומר אני מחלל למרות שאני אמות הוא שוטה
אם כן איך הרגו את צלפחד
ואת בנו של שמעון בן שטח?

את ההערה על שוטה הוספתי כהלצה. אבל למען האמת זה די הגיוני. אולי מדובר באדם שהורג מכעס אבל נאמן להלכה שמחייבת אותו מיתה. בכל אופן, זו באמת נראית הלכה הצהרתית ולא יישומית (ראה בטור האחרוו 636).

מי אמר שהרגו את צלפחד לפי הנוהל הזה? במיוחד שתוס' ב"ב כתבו שהרגו אותו שלא כדין למען יראו וייראו.
ולגבי בנו של שמעון בן שטח כנ"ל.
היה עליך לשאול ממשנת מכות על סנהדרין חובלנית.