על יכולתו של אלוהים להגביל את עצמו
בשיעור 3 בנושא רצון חופשי אתה מדבר על כך שהקדוש ברוך הוא בחר ליצור חורים במידע כך שגם הוא לא יוכל לדעת חלק מהמידע (מה נבחר בעתיד). כלומר עד ליצירת הרצון החופשי כל המידע הקיים היה בידיו ואז הוא בחר ליצור מציאות שבה הוא מגביל את המידע שביכולתו לדעת.
לאחר מכן אתה טוען שהשאלה האם הוא יכול ליצור אבן שהוא לא יכול להרים היא שאלה חסרת משמעות משום שאין מושג כזה משהו שהכל יכול לא יכול.
אבל בדומה למידע, יכול להיות שלפני יצירת ׳רצון חופשי׳ אם היו שואלים אותך האם אלוהים יכול ליצור מציאות שבה הוא לא יודע הכל ואז היית עונה ״לא יכול להיות שזה שיודע הכל לא יודע ולכן השאלה חסרת משמעות״ – אבל בפועל הוא כן ברא משהו כזה, רצון חופשי, ובכך כן הגביל את המידע שהוא יכול לדעת.
למה באותו אופן לא ניתן לטעון שאם הוא היה רוצה, הוא היה יכול ליצור אבל שהוא לא יכול להרים, כמו שהוא הגביל את כמות המידע שהוא יכול לדעת, למה שהוא לא יוכל להגביל את כמות הדברים שהוא יכול להרים?
לא מבין את השאלה. הוא לא הגביל את המידע שברשותו אלא נתן לנו בחירה. ממילא המידע על כך לא יכול להיות בידו. אם תראה לי מנגנון שבו יש אבן שזה סתירתי להרים אותה אז אין הכי נמי.
לא ברור לי למה אתה מניח שאלוקים לא יכול לדעת מה שתלוי בבחירה שלנו , למה העתיד לא יכול להיות בידו?
ראה בטורים על ידיעה ובחירה
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer