פרשת הגביר המעגן. קנס מצטבר שהגיע לכמיליון שח.

ניסיון שני.

"סרבן גט" דומה לדין "כִּי יִמָּצֵא אִישׁ גֹּנֵב נֶפֶשׁ מֵאֶחָיו מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהִתְעַמֶּר בּוֹ וּמְכָרוֹ וּמֵת הַגַּנָּב הַהוּא וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ" (זה מופיע מייד אחרי וְשִׂמַּח אֶת אִשְׁתּוֹ אֲשֶׁר לָקָח שמופיע אחרי ספר כריתות )

זה יותר חמור מהעניין שצריך לתת סֵפֶר כְּרִיתֻת.

העניין של סֵפֶר כְּרִיתֻת בא למנוע (בין השאר) מצב של לֹא יוּכַל בַּעְלָהּ הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר שִׁלְּחָהּ לָשׁוּב לְקַחְתָּהּ לִהְיוֹת לוֹ לְאִשָּׁה
מה פסול במצב הזה? שלא יהיה מצב של סחר בנשים. או ריבוי זימה. או שהאשה תהיה סוחרת בעצמה. אבל (ובעיקר) זה בא למנוע מצב של וְהִתְעַמֶּר בּוֹ כלומר בה, באשה. ולכן התורה מצווה לתת ספר כריתות. שכל העניין יהיה מוסדר ומסודר.
והנה חזל יצרו מצב ש וְנָתַן בְּיָדָהּ חשוב יותר מדין וְהִתְעַמֶּר בּוֹ וזה אבסורדי.

היה צריך לומר בפשטות לפי התורה שכל דיני חוזים ובעלות בטלים כאשר מתקיים וְהִתְעַמֶּר בּוֹ (שהרי שם יש דין מוות לגנב)

דרוש יפה (אם כי קצת חלש). אם היית בסנהדרין אולי היית מצליח לשכנע את כולם.

לו הייתי בתקופתם כנראה הייתי חושב שאין מה לעשות וכל אפשרות אחרת מכילה הרבה חורים.
אבל זה היה עניין טכנולוגי.
הטכנולוגיה בתקופת סנהדרין לא כללה חתימות דיגיטליות ומצלמות והעברת מידע בין מדינות בחלקיק שניה.
לו סנהדרין היו עם טכנולוגיה כמו שלנו השיקולים שלהם היו שונים מאוד לגבי תרחישים אפשריים.

והתורה אומרת וּבָאתָ אֶל הַכֹּֽהֲנִים הַֽלְוִיִּם וְאֶל הַשֹּׁפֵט אֲשֶׁר יִֽהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם וְדָֽרַשְׁתָּ וְהִגִּידוּ לְךָ אֵת דְּבַר הַמִּשְׁפָּֽט

בַּיָּמִים הָהֵם כל תקופה והשיקולים שלה.