צמחונות בראי ההלכה

דבריך נאמרו בטור 45. 1) מה שכתבת שאינך רואה בחז"ל מקור סמכותי למוסר כי אם להלכה בלבד, מעבר לכך שזה משונה, כי איני מכיר אפילו אחד מהאחרונים או מהראשונים שסברו כך, איני חושב שברצונך לחלוק על כל הפוסקים (או שכן?) אבל גם אם נאמר כדבריך, כל זה לגיטימי במידה ו"המוסר" שהעלת בחכתך אינו מתנגש עם ערכי התורה, אבל כשחז"ל קבעו כי אין שמחה אלא בבשר ויין, וכך נפסק גם להלכה, הרי שאינך מקיים מצוה מן התורה, והכל בשם המוסר הטהור, וזה מגוחך מעט.
2) לגבי מה שטענת כי יתכן ואף חז"ל היו סבורים לאסור את אכילת הבשר בזמנינו כי התיעוש המודרני החריף את הסבל, אך אם הבעיה העקרונית היא נטילת החיים, מה השתנה שהמעשה נהפך לאינו ראוי מוסרית כיום?
3) ובנוגע לצו הקטוגרי שלפיו אתה צמחוני, ראוי לציין כי קאנט עצמו לא היה צמחוני. משום שסבר שבעלי חיים אינם בעלי תבונה או אוטונומיה, ולפיכך מותר להשתמש בהם כאמצעי למטרות אנושיות, כולל אכילה. [ובאופן כללי יש ביקורת רבה בקרב הפילוסופים על הצו הקטוגרי של קאנט, ויותר מסתבר שאותם שביקרו את הצו הקטגורי צדקו, מאחר ויש לנו גם את דבריהם של חז"ל, שאף אם אינך רואה בהם מקור למוסר, עדיין אני משער שאתה מסכים איתי שהם היו אנשים חכמים מאוד, (או שגם את זה אינך מוכן לקבל, איני יודע)].

אענה בקצרה לשאלות/נזיפות הללו.
0. לא כתוב שם דבר כזה. וכשהסברתי את הדברים ואתה חוזר עליהם שוב, זהו כבר שקר.
1. כל הפוסקים גם לא מכירים את תורת היחסות, וגם חושבים שחז"ל מעולם לא טעו מדעית. אז מה? לדברי פוסקים יש ערך מוסף בתחום ההלכה וזהו. ולדברי חז"ל יש סמכות בתחום ההלכה וזהו. כבר הרמב"ם כותב שבדבר שאינו הלכה אין סמכות ואין פסיקה.
2. הבעיה העקרונית היא ההתעללות ולא נטילת החיים. אם אתה מדבר על טור 45, זה מוסבר שם היטב. רק לקרוא.
מעבר לזה שום דבר לא הופך לבלתי מוסרי עם הזמן. ישנם דברים שעם הזמן מתגבשת לגביהם הבנה שהם בלתי מוסריים.
3. למה מעניין אותי מה עשה קאנט. הוא גם היה גוי ולא שמר שבת. אז מה? את ההבדל בין זכויות לחובות גם הסברתי בטור הנ"ל ושוב נראה שלא קראת או לא הבנת מה שקראת.
4. זה שיש ביקורות על הצו, מה זה אומר? בטור האחרון (762) גם אני ביקרתי אותו. למה זה רלוונטי?
5. אין שמחה אלא בבשר ויין אומר שמבחינת המצווה צריך לשמוח, והדרך היעוצה היא בשר ויין. ואם אשמח אחרת עדיין שמחתי (ככתוב להדיא ברמב"ם פ"ו מהל' יו"ט). אז אני משיקול מוסרי בוחר צורת שמחה אחרת. מה עוד שאם הדבר כרוך בצעבע"ח אז גם אם הייתה כאן מצווה זו מצווה הבאה בעבירה. לכן גם הטיעון ההלכתי שלך הוא הבל.
נראה שיש כמה דברים שאתה צריך לשפר, והנה עזרתי מוגשת בזאת. בהצלחה.