קורבנות בזמן הזה

שו"תקטגוריה: מוסרקורבנות בזמן הזה
יוסף שאל לפני חודש 1

שלום הרב,
יצא לנו לדבר במילואים על בית המקדש ועל הציפייה לבניינו, והחילונים שם העלו את השאלה הידועה לגבי הקרבת קורבנות, שאני אחדד ואציג אותה גם מנק' מבטי בתור אדם דתי: 
העבודה בבית המקדש נתפסת היום בעיניים של האדם המודרני כמשהו מאוד גס ופגאני – לשחוט בהמה, לזרוק את הדם שלה על גבי המזבח, ואח"כ לשרוף את האיברים הפנימיים שלה ע"ג האש, זה לא נשמע משהו סימפטי כ"כ בלשון עדינה. 
לפי ציווי התורה על פניו אין אפשרות להימנע ממעשה ההקרבה בזמן שביהמ"ק קיים, כי אמנם יש קורבנות שאין חובה להביאם, כמו חטאת שבאה רק על חטא, ועולה שאדם מתנדב אותה מרצונו, אך אחרי הכל קיימים קורבנות ציבור (כמו קרבן התמיד והמוספים בשבתות וחגים) שציווי התורה הוא להקריבם בכל אופן.
לגבי קרבן שלמים, לכאורה היה מקום לומר שלא קשה, כי לא גרע מסתם שחיטת בהמה בימינו המקובלת היום על כל אוכלי הבשר למיניהם, והתורה באה ואומרת פשוט לעשות זאת בבית המקדש ולאכול את הבשר בקדושה (הרמב"ן מפרש שזה היה המצב במדבר במשכן – היה מותר לאכול רק בשר שלמים וכשנכנסו לארץ הותר גם בשר חולין), אך במחשבה שניה, הקושי לא נובע מעצם אכילת הבשר, אלא מהדרישה האלוקית לעשות מעשה שיש בו התעסקות כביכול "מלוכלכת" עם דם ובשר, השאלה היא כביכול וכי זה מה שה' מצפה מעמנו לעשות? הקב"ה נתפס לפחות היום כא-ל הומני ורחמן שאין לו עסק עם דברים כאלו! מצד שני חשבתי אולי ההסתכלות שלנו היום לא נכונה, כי אם זה תפקידו של בעל החיים אז הוא מגיע לתיקונו ותכליתו וזה טוב עבורו.
מישהו מהחבר'ה הדתיים במילואים העלה את האפשרות שאולי באמת הקרבת הקורבנות היתה מיועדת רק לתקופה ההיא שבה עבודת האלילים שלטה בעולם באופן דומה (כשיטת הרמב"ם במורה נבוכים), ושמא בבית המקדש העתיד להיבנות זה לא יהיה כך, אך ככל הידוע לי לא קיימת שיטה כזו למעשה, גם בספר יחזקאל מוזכר בית המקדש השלישי עם קורבנות שיקריבו בו. 
בכל אופן אשמח לשמוע דעתך בעניין
תודה

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני חודש 1

שלום רב.
ראשית, יש להבחין בין תחושות לבין אמונות. גם דבר שנראה דוחה יכול עדיין להיות בעל ערך. בהקשר זה חשוב גם להבחין בין עצם ההריגה של בע"ח לבין התעללות בהם (כנהוג בתעשיית הבשר כיום). עצם ההמתה אינה דבר פסול מוסרית, כל עוד בעה"ח אינו סובל. לכן ההנחה שלי בדיון היא שלא מדובר על סבל של בע"ח אלא על עצם השימוש בהם והריגתם.
בהנחה שאין סבל, האם היית נרתע מאכילת בשר לעתיד לבוא? או אפילו מאכילתו היום? אז למה דווקא הקרבנות מרתיעים אותך? אם הקרבתם מביאה תועלת רוחנית כלשהי זה אינו שונה מהתועלת של אכילה, ועלינו לקבל זאת.
הבעיה מתעוררת בגלל שאיננו רואים מה התועלת בהקרבה הזאת למעט קיום רצון ה'. לכן עולה השאלה למה שה' ירצה בזה. אבל ייתכן שהבעיה הזאת מתעוררת אצלנו רק בגלל שמעולם לא חווינו מצב שבו יש מקדש ומוקרבים בו קרבנות. אולי אם היינו חווים זאת היינו רואים איזו התעלות או רוחניות חזקה שורה עלינו במצב כזה, ואז היינו מבינים את הערך הרוחני בהקרבה. קשה לשפוט מצב שלא חווית אותו ואינך יכול לדמיין מה משמעותו לגביך ובכלל.
כעת תוכל לראות שהדיון הזה מיותר. מנקודת המבט שלי כיום ברור שאיני מתאווה ולא מתגעגע לחזרת הקרבנות. מצב שכהנים הולכים כשרגליהם טובעות עד הארכובות בדם רחוק מלהיות משוש חיי. אם בעתיד יוקם המקדש ויוקרבו בו קרבנות, או אז נוכל להיווכח האם אכן יש בזה ערך, ואז השאלה לא תעלה, או שנרגיש שעדיין אין בזה ערך ואז אולי יש מקום לדון בשאלה הזאת. בינתיים זו ביצה שלא נולדה, שכן לא ברור בכלל שיש בעיה.

mikyab צוות הגיב לפני חודש 1

עניתי לך בדיון פנים דתי. לגבי חילונים זה דיון אחר, מפני שהם אינם מקבלים ערך דתי של דברים. מנקודת המבט הזאת ברור שאין טעם בהקרבה, אבל זה נכון מבחינתם גם אם לא היה בזה שום פסול מוסרי. זה סתם מעשה חסר ערך מבחינתם. אלו נקודות מבט חלוקות ואין טעם בדיון.

זה כמו שחילוני שואל מדוע לא לחלל שבת להצלת חיי גוי (לדעתי כיום חובה לחלל, אבל מדין התלמוד זוהי ההלכה). מבחינתו אין שום ערך בשמירת שבת, אז ברור שלדעתו יש לחלל שבת להצלת חיי גוי. הוא לא נמצא בקונפליקט. אבל אני כן נמצא בקונפליקט, שהרי מבחינתי חילול שבת הוא בעיה חמורה. מולה עומד הערך של חיי גוי, ולכן אני בקונפליקט. אין טעם לדון עם מי שלא מקבל את אחד משני הערכים בקונפליקט. אפשר להתווכח אתו על הערך של שבת, ואחרי שיקבל זאת אפשר לדון על הצלת חיי גוי (האם זה דוחה את הערך של שבת או לא). אבל בלי שהוא מקבל את ערך השבת, מה טעם בדיון?!

רק לחידוד העניין, גם חיים של יהודי לא מצילים בחילול שבת אלא מפני שהוא ישמור שבתות הרבה (זה אחד הטעמים בסוגיית יומא. נדון בו לצורך ההדגמה). רואים שלא ערך החיים של יהודי דוחה את השבת אלא השבתות העתידיות שהוא ישמור. כלומר ערך השבת אינו נדחה בפני ערך החיים של יהודי, ולכן גם לא של גוי. מנקודת המבט החילונית כמובן אין שום ערך לשבת ויש ערך לחיי אדם, ולכן לא ניתן בכלל לדון עמו בכל זה. זה כמו שאשאל אוקראיני למה הוא יוצא למלחמה נגד רוסיה, הרי ייהרגו שם אנשים. הוא יענה לך שהוא פטריוט אוקראיני ורוצה להגן על מולדתו. אבל אני לא מתעניין באוקראינה ובהגנה עליה. לכן אני אתעקש לשאול מדוע הוא הורג אנשים בשביל השטויות שלו. אתה מבין שאין ערך וטעם בדיון כזה.

יוסף הגיב לפני חודש 1

תודה רבה על המענה המפורט והמחכים!
אגב ברשותך אני שואל בד"כ במקביל אליך גם את הרב משה רט, הוא ענה תשובה דומה מאוד לשלך, והוסיף להבנת העניין משל בהקשר הזה ליחסי אישות: מנקודת מבט של מישהו חסר יצר, זה נראה דבר מגעיל, מלוכלך וחומרי, התעסקות בבשר, הפרשות ונוזלי גוף. וזה אכן יכול להיות כך, אבל מצד שני, כאשר הדבר נעשה מתוך אהבה וקשר נפשי עמוק – זה מרומם את החיבור בין בני הזוג הרבה יותר מקשר אפלטוני בלבד.

השאר תגובה

Back to top button