קידוש למי שמקבל את האבולוציה

שו"תקטגוריה: אמונהקידוש למי שמקבל את האבולוציה
אהרן שאל לפני 5 שנים

שלום וברכה,
נניח שאני מאמין בהנהגה אלוהית שסיבבה את הבריאה באמצעות יצירת חוקי טבע שגרמו לאבולוציה (כשיטתך, נכון?).
מה תהיה לגבי המשמעות של שמירת שבת,  שמעידה על מנוחה אלוהית ביום השביעי? מה אני אמור לכווין בקידוש כאשר אני קורה "כי שת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ, וביום השביעי שבת וינפש"?

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 5 שנים

לא הבנתי את השאלה. השבת היא הראיה הטובה ביותר לשיטתי. ששה ימים העולם וחוקיו נבראו, ומשם והלאה הוא מתנהל באופן טבעי לפי החוקים.

אהרן הגיב לפני 5 שנים

לא הבנתי.
מה אנחנו תוחמים לששת ימי הבריאה, ומה ליום השביעי?
אם אנחנו מקבלים שההתפתחות בכל רבדי העולם (דומם צומח חי מדבר) ארעה במשך מיליוני שנים, אז מה בדיוק ארע בשת ימי הבריאה הראשונים? קביעת החוקים?

אז בשישה ימים נוצרו חוקי טבע, ובשביעי לא? והתיאור בחומש בראשית מטאפורי?

נשמע לי מאולץ לקבל את פרשת בראשית באופן סלקטיבי. את הקביעה שהתקיימה פעילות מסויימת שנמשכה בדיוק 6 ימים נקבל כפשוטה, ואת הפירוט מה נברא נקבל רק באופן מטאפורי.

מיכי הגיב לפני 5 שנים

לא הבנתי. בכל מקרה ששת הימים הם שש תקופות וזוכרים את זה במסגרת שבועית.

אהרן הגיב לפני 5 שנים

סליחה, אבל אני לא מבין, אשמח אם תוכל לפרט ולהאריך מעט.
מה אני אמור לכוין בקידוש: מה הם שישה ימים, מה נוצר בהם, ומהי המנוחה ביום השביעי.

אורן הגיב לפני 5 שנים

בתגובה בשו"ת אחר כתבתי לאחרונה משהו שיכול להיות רלבנטי לשאלה הזאת:
לגבי בריאה בשישה ימים, רק ביום הרביעי נבראו המאורות. כך שכנראה לא מדובר ביום שנמדד לפי סיבוב כדור הארץ סביב עצמו, אלא ביחידת זמן באורך כלשהו שנחשבת ליום בעיני הקב”ה. בבחינת כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול. או כמו שאומרים בפסוק ביום ההוא יהיה ה’ אחד ושמו אחד – יום זה שלב בזמן שאורכו לאו דווקא 24 שעות.

לפי זה, תהליך הבריאה כלל שישה שלבים שמכונים "יום", והשלב השביעי הוא מנוחה. כנגד ששת שלבי הבריאה, אנו מצווים לעשות זכר להם ע"י עשיית מלאכה שישה ימים ובשביעי לשבות.

בנוסף, יש שני טעמים למצוות השבת שמופיעים בתורה. הראשון באמת נוגע לימי הבריאה (שמות פרק כ'):
ז זָכוֹר אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת, לְקַדְּשׁוֹ. ח שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד, וְעָשִׂיתָ כָּל-מְלַאכְתֶּךָ. ט וְיוֹם, הַשְּׁבִיעִי–שַׁבָּת, לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ: לֹא-תַעֲשֶׂה כָל-מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ, עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ, וְגֵרְךָ, אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ. י כִּי שֵׁשֶׁת-יָמִים עָשָׂה יְהוָה אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ, אֶת-הַיָּם וְאֶת-כָּל-אֲשֶׁר-בָּם, וַיָּנַח, בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי; עַל-כֵּן, בֵּרַךְ יְהוָה אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת–וַיְקַדְּשֵׁהוּ.

אבל בספר דברים פרק ה' מופיע טעם אחר (סוציאלי):
יא שָׁמוֹר אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת, לְקַדְּשׁוֹ, כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ. יב שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד, וְעָשִׂיתָ כָּל-מְלַאכְתֶּךָ. יג וְיוֹם, הַשְּׁבִיעִי–שַׁבָּת, לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ: לֹא תַעֲשֶׂה כָל-מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ-וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ-וַאֲמָתֶךָ וְשׁוֹרְךָ וַחֲמֹרְךָ וְכָל-בְּהֶמְתֶּךָ, וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ–לְמַעַן יָנוּחַ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ, כָּמוֹךָ. יד וְזָכַרְתָּ, כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, וַיֹּצִאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מִשָּׁם, בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה; עַל-כֵּן, צִוְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לַעֲשׂוֹת, אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת.

מיכי הגיב לפני 5 שנים

אורן, תודה

דורון הגיב לפני 5 שנים

שאלה קצרה לנבונים:
אמנם אין מניעה לקבל את הטענה ש"יום" בבראשית מופיע במשמעות מטפורית. ואם ככה האורך הממשי שלו אינו זהה עם מה שאנחנו מכנים יום (24 שעות).
הבעיה לכאורה שבמקומות אחרים בתורה, כך אני מניח, כן נעשה שימוש במילה זו במשמעות המקובלת עלינו.
לכן נוצר החשש שהפנייה למטפורה דווקא במקרה זה היא שרירותית.

gil הגיב לפני 5 שנים

אהרן, לטעמי שאלתך מצויינת.

יש בידי מספר מקורות מעניינים בנושא וכשאשב לערוך אותם (כפרק לספר על הסמלים בתורה) אוכל לשלוח לך. אלו מקורות לא מוכרים בפרט מן המאה ה19.

בכל מקרה כאן היה דיון שלי עם הרב מיכי ואחרים בדיוק בנושא זה: https://mikyab.net/%D7%A9%D7%95%D7%AA/%D7%AA%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%92%D7%99%D7%9C-%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D/

אומר בקצרה שלדעתי חלילה חלילה לפרק שהיו שבע תקופות (שהמדע לא שמע עליהם). זה מגוחך בדיוק באותה המידה שהאל ברא את העולם בשישה ימים. (ייתכן שכך היה אבל זה עדיין מגוחך מבחינה מדעית. וכך גם שבע "תקופות")
מה שיש לומר בנושא הוא , בקצירת האומר, או שהחלוקה לשבע הינה סובייקטיבית והתורה מבקשת להנחיל אותה – למפרע (למען הצו על השבת), על אף שהבריאה בפועל היתה אורגנית ואחידה, יותר דומה לצולנט או מסטיק מתוח מאשר לשש קבוצות מוגדרות של איש הלכה בעל תפיסה כהנית P.

אפשרות אחרת היא שהחלוקה הזו איננה מבטאת את העבר כי אם את ההווה – ששת ימי העבודה ובסופם שבת, או שש שנות ובסופם שמיטה. כאשר האדם שובת הוא מעיד ומכיר כי האל שובת (כלומר מבטו על הבריאה פוסק מלהיות יצרני אלא מכיר בה בככותה) והאל שובת = הבריאה שלמה והאל עומד מאחוריה. זה נשמע מאד מעופף ואם יגזור האל אנסה לשבת ולהסביר את השבת. יש כאן מספר הנחות על פנתיאזם ואכמ"ל.

מקורות עיון מומלצים לעת עתה:
א. טור סיני הכתב והספר (על התפתחות השבת מהחלוקה המקובלת לשש חודשי עבודה\שעות יממה ועוד)
ב. מאמרו של אוריאל סימון על ששת ימי הבריאה
ג. הספר מעשה בראשית של הרב וליקובסקי (באוצר החכמה)

mikyab צוות הגיב לפני 5 שנים

דורון,
בטקסטים רבים יש שימוש מטפורי במילה שמשמשת בד"כ במשמעותה הפשוטה. איני רואה בזה קושי ממשי. נכון שהגענו למסקנה הזאת אחרי ממצאים מדעיים, אז מה? כעת התברר לנו שהשימוש כאן הוא מטפורי. בפרט שכבר מפרשי המקרא הקדמונים, עוד הרבה לפני המדע המודרני, כתבו שהתיאור בבראשית הוא מטפורי ולא היסטורי-עובדתי.

אורן הגיב לפני 5 שנים

גם אם נגיד שמדובר בשימוש מטפורי במילה יום, עדיין לא מובן לי למה בריאת הדשאים מופיעה לפני בריאת השמש אם לפי המדע השמש קדמה לדשאים.
או שגם לגבי תוכן הנבראים בכל שלב יש להגיד שזה ב"לאו דווקא" אלא כמעין מראה מקום הוא לו?

דורון הגיב לפני 5 שנים

אם יש לך קריטריון מתקבל על הדעת להבחין בין המילה "יום" בשימושה המטפורי לבין השימוש במשמעות המקובלת, אז יש לך קייס.
אני לא לגמרי השתכנעתי שזה המצב.
אני לא מבין את הטענה שמתוך המדע למדנו שהשימוש במילה יום הוא מטפורי. המדע לכל היותר הראה לנו שהתפתחות העולם לקחה הרבה הרבה יותר זמן ממה שכתוב, כלומר יש סתירה בין האמת המדעית לכתוב.

עדיין יכול להיות שמחבר בראשית האמין באמת ובתמים ש"יום" פירושו 24 שעות שלנו. אם זה המצב אז נראה לי שלא נפתרה הבעיה. שהרי המחבר כלל לא התכוון לומר משהו מטפורי

mikyab צוות הגיב לפני 5 שנים

אורן,
התייחסתי רק למינוח יום. התיאור עצמו ודאי לוקה בחסר במישור המדעי, אם כי לא ברור מה בדיוק פירושה של תליית השמש בהקשר ההוא. למשל, לא ברור מה היו ערב ובוקר לפני תליית השמש.

דורון,
אכן, אבל אם אתה מגיע מסיבות אחרות כלשהן למסקנה שכותב הפסוקים הוא הקב"ה, אזי מתבקש להסיק מכאן שהשימוש הוא מטפורי. אם אתה לא מסכים להנחה הזאת, אז כמובן תסיק משהו אחר.

אורן הגיב לפני 5 שנים

שוב ראיתי שיש מחלוקת תנאים לגבי העניין של מקור האור מלפני בריאת השמש ביום הרביעי:
תלמוד בבלי מסכת חגיגה דף יב עמוד א
ואור ביום ראשון איברי? והכתיב ויתן אתם אלהים ברקיע השמים וכתיב ויהי ערב ויהי בקר יום רביעי! – כדרבי אלעזר. דאמר רבי אלעזר: אור שברא הקדוש ברוך הוא ביום ראשון – אדם צופה בו מסוף העולם ועד סופו, כיון שנסתכל הקדוש ברוך הוא בדור המבול ובדור הפלגה וראה שמעשיהם מקולקלים – עמד וגנזו מהן, שנאמר וימנע מרשעים אורם. ולמי גנזו – לצדיקים לעתיד לבא שנאמר וירא אלהים את האור כי טוב, ואין טוב אלא צדיק, שנאמר אמרו צדיק כי טוב. כיון שראה אור שגנזו לצדיקים שמח, שנאמר אור צדיקים ישמח. כתנאי: אור שברא הקדוש ברוך הוא ביום ראשון אדם צופה ומביט בו מסוף העולם ועד סופו, דברי רבי יעקב. וחכמים אומרים: הן הן מאורות שנבראו ביום ראשון ולא נתלו עד יום רביעי.

אורן הגיב לפני 5 שנים

חשבתי השבת על אפשרות נוספת שיכולה להסביר את סיפור הבריאה כך:
בפסחים נ"ד ע"א ישנה קושיה לגבי מועד בריאת האש. יש מאן דאמר שאומר שהיא נבראה במוצאי שבת ואילו רבי נחמיה אומר משום אביו שהיא נבראה בערב שבת בין השמשות, ובסוף מתרצים שבמחשבה עלה ליבראות בערב שבת, אבל בפועל לא נברא עד מוצאי שבת.

רואים מפה יסוד, שכאשר אומרים שמשהו נברא במועד מסוים, ניתן לפרש את פעולת הבריאה בשני אופנים, במחשבה או בפועל. לכן אני מציע לפרש את סיפור הבריאה כתהליך בריאה במחשבתו של הקב"ה. כך גם אם הסדר הכרונולוגי של סיפור הבריאה לא תואם לממצאי המדע, זה לא אומר שישנה סתירה, כי ייתכן שסדר הבריאה במחשבתו של הקב"ה היה שונה מסדר הבריאה בפועל של הדברים.

לפי דברי הרמב"ם במורה נבוכים, בריאת העולם נעשתה בשני שלבים שונים: בריאת העולם יש מאין שנכתבה בפסוק "בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ", ובה ברא אלוהים "את השמים", "את" לפי ביטויי המקרא עשוי לרמז על המילה "עם", כלומר ברא את השמים וכל אשר בשמים, את הארץ וכל אשר בארץ. באותו רגע, שנבראו הגלגלים הקובעים את מידת הזמן, החלה ספירת הזמן ובכל יום מששת ימי השבוע הוציא הקדוש ברוך הוא מהכוח אל הפועל את הכוחות הטמונים בבריאה, כדוגמת אדם הזורע זרעים ומכוח הזריעה הנעשית ברגע אחד יוצאים פירות במשך זמן ארוך.

כלומר, גם הרמב"ם העלה רעיון שניתן לחלק בין מועד הבריאה בפועל לבין מועד הבריאה הפונציאלית (או במחשבה) של כל מרכיב בבריאה.

ההסבר הזה עולה יפה גם עם האידאליזם האפלטוני (או עולם האידיאות). כלומר, שכל דבר במציאות הוא השתקפות של משהו שקיים בעולם האידיאות. סיפור הבריאה מתאר את תהליך הבריאה בעולם האידיאות, ואילו המדע מתאר את ההשתקפות של התהליך הזה בעולם שלנו.

לפי זה, גם חלוקת הבריאה לימים במחשבתו של הקב"ה יכולה להתפרש כימים של 24 שעות כפשוטו, ולאו דווקא כ7 תקופות. כי ייתכן שתהליך החשיבה על הבריאה ארך 7 ימים (או 24*7 שעות). לחילופין, ניתן להבין שהמילה יום בסיפור הבריאה מתייחסת לאידיאת ה"יום" ולא להשתקפות של האידיאה הזאת בעולם שלנו. כלומר, אם סיפור הבריאה מתאר את תהליך הבריאה בעולם האידיאות, אז גם המושג יום הוא לאו דווקא יום ממשי אלא יום אידיאי. ההשתקפות של אידיאת ה"יום" בעולם שלנו מתבטאת בפרק זמן של 24 שעות.

אשמח לשמוע מה דעת הרב על הרעיון הזה.

בברכת שבוע (אידיאי) טוב

אורן הגיב לפני 5 שנים

נ.ב, אני תוהה אם ניתן להחשיב את זה כלימוד מאגדה בתלמוד 🙂

mikyab צוות הגיב לפני 5 שנים

אתה מזכיר לי את ההסבר של הגר"א למחלוקת ב"ש וב"ה האם בהבדלה אומרים בורא מאור האש או מאורי האש. טענתו היא שמאור האש הוא הכוח העקרוני שקרוי אש (האידיאה) ומאורי האש הוא האש בפועל.
פשט התורה לא נראה שכוונתה לבריאת אידיאות. בפרט שבשלב האידיאות עוד לא היה זמן (אלא אולי אידיאת הזמן), ולכן לא ברור אם אפשר לדבר על יום כפשוטו של 24 שעות.
זה אכן לימוד אגדה, ואתה הרי יודע מה דעתי עליו. 🙂

אורן הגיב לפני 5 שנים

התורה הייתה צריכה לדבר בלשון בני אדם של התקופה דאז. פעם לא הייתה הבנה ברורה של מושגים מופשטים או בריאה של דבר מופשט. לכן התורה גם השתמשה בביטויים מגשימים כמו יד ה', חרון אפו, וראית את אחורי ופני לא יראו וכו.

mikyab צוות הגיב לפני 5 שנים

אז חזרת שוב לזה שהיום אינו יום כפשוטו. אז מה הרווח בכל המהלך?

אורן הגיב לפני 5 שנים

אני חושב שזאת פרשנות שיחסית קרובה לפשט. גם כשקב"ה מתנסח בצורה מטפורית, צריך להיות קשר בין ההתנסחות הפשוטה למשמעות המטפורית מאחוריה. לא שמעתי עד היום על פירושים (אפילו סימבוליים) של סיפור הבריאה שמציגים קשר טוב בין הפשט לפירוש הסימבולי.

כלומר, אני מנחש שאתה מניח שברגע שהפירוש אינו פשטי, אז שערי הפירוש לא ננעלו, וכל אחד יכול להציע איזה פירוש סימבולי שבא לו כאוות נפשו, ולכן זה כבר לא משנה מה הפירוש. אבל אני מנסה לטעון שגם כאשר עוקרים את הפשט, עדיין צריך להיות קרובים אליו עד כמה שניתן, ולהסביר למה עקירת הפשט הייתה הכרחית ולמה הקב"ה לא התנסח בצורה פשוטה יותר במקום לדבר במשלים וחידות.

אורן הגיב לפני 5 שנים

למשל, אם מפרשים את "יום" כתקופה כמו שכתבת בתחילת השו"ת, אז עדיין נשארת הבעיה של הסדר הכרונולוגי של תקופות הבריאה שלא מסתדר עם ממצאי המדע. כלומר, הצמחים נבראו "יום" לפני השמש וזה לא עולה בקנה אחד עם ממצאי המדע למיטב הבנתי. ואז אתה נאלץ כבר להוציא מפשוטו את המושג "צמחים" והמושג "שמש", והפירוש כבר מתחיל לאבד קשר לפשט ונשמע פחות סביר.

mikyab צוות הגיב לפני 5 שנים

אני לא רואה יתרון גדול, אבל אם זה עדיף בעיניך אז זה כמובן פירוש אפשרי.

אורן הגיב לפני 5 שנים

יש פרשנות אחרת לסיפור הבריאה שנראית לך טובה יותר? אשמח לשמוע מה הפרשנות העדיפה עליך.

mikyab צוות הגיב לפני 5 שנים

למשל מה שכתב למעלה גיל. מדובר במיתוס מחנך שמטרותיו אינן העובדות אלא לקחים שונים. וכן להבין כשש תקופות, ולגבי השמש כבר הערתי למעלה.

השאר תגובה

Back to top button