קיום מצוות

אין לי אמון בתושב"ע… זה בני אדם כתבו והם בהחלט יכולים לטעות במסקנותם

אם אין לך, אמון אז מה השאלה? מי שאין לו אמון לא יקיים. רק הערתי שבניגוד למה שחושבים האמון אינו תלוי באותנטיות. גם אם חכמים לא כיוונו לכוונתו של הקב"ה בעת מתן תורה, עדיין יש להם סמכות לפרש את התורה ולכן פרשנותם מחייבת. זה כתוב בתורה עצמה ב"לא תסור". לכן השאלה האם לציית להם לא תלויה בשאלה האם הם צדקו או טעו. צריך להבין שבלי פרשנות התורה היא חומר גלם ריק מתוכן. כל אחד יכול לפרשה כפי שירצה. לכן סביר שהקב"ה נתן את התורה בהנחה שאנשים יפרשו אותה.

אבל אתה מחזיק בדעה שככלל חכמים בשיקוליהם כן קלעו לרצון ה' (והוא מסתמא היה גם בשעת מתן תורה), ורק משום כך יש חשיבות מהותית ללימוד תורה. כלומר עבור הלימוד האמון הוא כן קריטי. וא"כ לא ייתכן שהתורה היא חומר גלם ריק מתוכן כעמוד טלפון. https://mikyab.net/posts/85100/#comment-79910
ומכאן שאלה, לדעתך, האם נכון שאדם שאינו מאמין באותנטיות כלל, כלומר חושב שחכמים טעו בכל דבריהם ופירושיהם, עליו אמנם לציית לכל ההלכות שדרשו מדאורייתא אבל לשיטתו אין שום טעם שילמד תורה שבעל פה שאינה הלכה למעשה.

בס"ד ל"ג בעומר פ"ד

הרי ה' ציוה בתורתו 'ועשית ככל התורה אשר יורוך' ובכך מסר את תורתו לפרשנותם של החכמים.

בברכה, שצ"ל

וכבר הראה הלל לגר שטען שהוא מקבל רק את המפורש בתורה, שגם כדי לקרוא את התורה הוא נזקק למסורת המלמדת שא' היא א' וב' היא ב', ועל אחת כמה וכמה שנוסח התורה זקוק לאמינות מוסריו.

טירגיץ, זו שאלה קששה. דומני שבמצב כזה יש מחויבות לקיים כי "לא תסור", אבל לימוד התורה הופך להיות ריק. כי אין טעם ללמוד דברים רק בגלל שהם מחייבים. לומדים כדי להבין את האמת. הלימוד ייעשה מכשיר מצווה לקיום המצוות.

לשאלת אדון טירגיץ-
בספר מגיד מישרים של הבית יוסף מסופר שפעם חידש הבית יוסף חידוש כלשהו, ואח"כ בא אליו המגיד ואמר לו שהחידוש לא הוא לא אמת, שאל אותו הבית יוסף האם עליו למחוק את החידוש וענה לו המגיד שחלילה לו למחוק כי קוב"ה חדי בפלפולי דאורייתא גם כשזה לא אמת. וזה נראה לי עונה על השאלות שלך כאן ובתגובות לטורים הנ"ל, כי בשונה מהלכה למעשה שם צריך לזקק לגמרי את האמת שה' התכוון אליה, הרי שלימוד התורה היא מצווה גם בלאו הכי.

יחיאל, אם זאת לא תורה כלל אז מדוע שתהיה בזה מצוות תלמוד תורה. לא מיבעיא המעלה המהותית של לימוד תורה (דבקות) שלא תהיה, גם מצווה רגילה לא אמורה להיות, כמו הנוטל לימון וכסבור שהוא אתרוג, וכך הבנתי את תשובת הרב מיכי שיש רק מכשיר מצווה. [ולא מסתבר שאחרי שמצווה לקיים אז יש בזה מצווה עצמית ללמוד את מה שמצווה לקיים, כמו שאין מצווה ללמוד את דברי אביו כדי לדעת כיצד לכבדו]. לשון 'חדי' אינו מכריע שיש בזה מצווה, ובכלל ראיות מדברי מגידים (ודברי קבלה) אינן מן המניין.