שאלה בקשר להנחת ההתגלות
מדבריך מובן שאתה מניח שסביר מאוד שאם יש אלוהים הוא גם יתגלה לבני האדם וייתן להם חוקי מוסר וכד'
א. האם לא מדובר בכשל להסתכל על הדברים מנקודת מבט אנתרופוצנטרית? מי החליט שהאדם הוא נזר הבריאה ולא סתם תוצר לוואי לא משמעותי של השתלשלות אבולוציונית או לחילופין רק צעד לכיוון הבריה המושלמת? (אולי בכלל לא התכוון אלוהים לשום דבר ובטעות נברא היקום סתם כלאחר יד ופשוט נוח לנו להאמין שאנחנו התגלמות רצון אלוהי כלשהו?)
ב. בהינתן מוסר אובייקטיבי אוניברסלי מה ההיגיון שבורא העולם ידריך קבוצה מאוד מצומצמת? (בעיניי המדרש על הצעת התורה לאומות קצת דחוק)
א. לדעתי לא. זה היגיון שלא קשור דווקא לטבע האנושי. אם גורם כלשהו יצר משהו הוא כנראה רוצה ממנו משהו אחרת לא היה עושה אותו. זה נכון לבני אדם, לקופים, לדגים, ולכל יישות אחרת. אולי אלוהים הוא אחר, אבל נקודת המוצא היא שאין סיבה לומר כך והטוען כך נטל הראיה הוא עליו. כך גם לגבי עקרון הסיבתיות. אני מניח שהוא נכון בכל עולם ולכל יישות ואירוע. זאת בגלל שמדובר בהידיון כללי ולא בתוצאה אמפירית. לשון אחר, זוהי פילוסופיה ולא מדע.
לא אמרתי שהאדם הוא נזר הבריאה. אבל הוא היצור עם הבחירה, וכנראה שהיא ניטעה בו כדי שיעשה בה שימוש. ולשם כך הוא צריך לדעת מה נדרש ממנו. ושובב, הכל יכול להיות, אבל זה השכל הישר והטוען אחרת נטל הראיה עליו.
ההנחה שדבר מתוכנן ומורכב כל כך נברא סתם כך בטעות היא בלתי סבירה לחלוטין. אפשרי, אבל נטל הראיה הוא על הטוען זאת.
ב. מדרשים לא באים לתאר מציאות אלא להביע רעיון. המוסר אכן מחייב את כל באי עולם והוא גם לא דורש בהכרח התגלות. אבל כתבתי בספרי שהמוסר לא יכול להיות המטרה הסופית של הבריאה, שכן המוסר מיועד לעשות חברה בריאה. אבל אל תברא חברה ולא יהיה צורך שתהיה בריאה. לכן זה לא יכול להיות ההסבר לבריאתנו כאנשים וכחברה.
הקומה השנייה, ההלכה, מחייבת רק קבוצה אחת מתוך כלל האנושות. את זה לא הייתי אומר אפריורי, אבל אחרי שכך הוברר לנו בהתגלות איני רואה בזה קושי. כמו שיש ראש אחד לכל הגגוף, ולכל איבר יש את התפקיד שלו. האורגניזם כולו ממלא ביחד את התפקיד הכללי. אגב, זה גופו נכתב מנקודת המבט היהודית. הנוצרים והמוסלמים חושבים שהם הראש, ואולי הם צודקים. אבל כנראה שאוסף האיברים הללו יכולים לתפקד טוב יותר כשכל אחד מהם מניח שהוא הראש.
מזכיר שכל אלו שיקולים אפריוריים. הם לא עומדים לבדם. אני מוסיף להם את ההתגלות שקרתה והגיעה אלינו במסורת, שביחד עם השיקולים האפריוריים יוצרת את התמונה המלאה. כלומר אני לא טוען שהייתה התגלות בגלל השיקול האפריורי שסביר שבורא יתגלה. זה רק מרכיב אחד בטיעון. בנוסף יש את המסורת שהעבירה אלינו את עובדת ההתגלות ואת תוכנה. שני אלו יחד מחזקים זה את זה.
בכל זה עוסק ספרי המצוי הראשון.
א. תשובה מניחה את הדעת (כמובן אם לא מתחילים לדון בעניין סבירות קיום האלוהים ויוצאים מנקודת הנחה שהאלמנטים הדטרמיניסטיים באדם – גנים וסביבה – לא מבטלים או מגבילים את חופש הבחירה)
"ההנחה שדבר מתוכנן ומורכב כל כך נברא סתם כך בטעות היא בלתי סבירה לחלוטין. אפשרי, אבל נטל הראיה הוא על הטוען זאת." – כמובן שדבר מתוכנן ומורכב לא יברא סתם כך, השאלה אם העולם מתוכנן ומורכב ונברא (זוהי סתם הערת אגב. איני מצפה לתגובה על זה, יש מספיק חומר בנושא ).
ב. בסופו של דבר התורה לא כוללת פילוסופיה עמוקה על הטוב והרע, החוקים הם די סטנדרטיים לזמנם ולא מהווים איזה גילוי מוסרי מרעיש. מה גורם לך לחשוב שמדובר בטקסט נבואי ולא בסתם קודקס של חברה מקומית? בעיני זה בהחלט מעלה תהיות לגבי סיפור ההתגלות. וטיעון המסורת לא משכנע, בייחוד שכבר בתנ"ך עצמו יש הוכחות לקלות בה העם מקבל/נוטש מסורות חדשות וישנות.
"כנראה שאוסף האיברים הללו יכולים לתפקד טוב יותר כשכל אחד מהם מניח שהוא הראש."- בדגש על "כנראה".. דרוש אומץ לטעון שמסעי הצלב והכיבוש האיסלמי הם פיקניק לעומת מה שהיה קורה אם הם לא היו מניחים שהם הראש..
אגב זה ג'.ד. משום מה עכשיו זה מחובר דרך הוורד פרס
לגבי ב. התורה בכלל לא מכילה חוקים סטנדרטיים ובהחלט כוללת פילוסופיה עמוקה על הטוב והרע שכולו ממקור אחד (עד היום כל החשיבה 'העמוקה' עדין לא הגיעה למסקנה מה זו מציאות ומהו טוב או רע). כל דיני עבדות בתורה הם הפך ממחשבת העולם העתיק, לדוגמה התפיסה של עבדות בעולם אז ועתה. עבדות היתה חלק מכלכלה הכרחית אז – בתורה זה מגיעה כאקט חינוכי ואם מדובר בעבד כנעני הרי שיש לן מעמד דתי (חיוב מצוות) בדיוק הפוך מכל התפיסה העתיקה והמודרנית. תתפלא "לא תרצח" זה אכן גילוי מרעיש עד ימינו אנו שבשם 'זכות האישה על גופה' לדוגמה, מסרבים להכיר בכך שהפלה זה הרג של יצור חי (אין לי בעיה עם הפלות יש לי בעיה עם שקרנים שטוענים שביולוגית זה לא יצור חי וממילא זה לא רצח – השאלה מה גובר על מה; רצון האישה או לא לרצוח יצור חסר ישע)
אין שום דבר "סטנדרטי" לזמנם וזו טענה שסאם האריס העלה אבל מה לעשות שהמציאות שונה – אל בלתי נראה. יחיד שדורש מן האדם התנהגות מוסרית היא פלא פילוסופי עד ימינו אלו – האתיאיזם טוען שאין צורך באל הפוליתיאזם ממשיך בהפרדה בין הכוחות והחילוניזם טוען שהאל בכלל לא מתענין בנו.
אין שום גילוי מרעיש בספרות הפילוסופית שלא תמצא לזה התייחסות בתורה כך שהזלזול בה לא מובן לי.
איפה יש בתורה מעמד דתי לעבד כנעני?
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer