שאלה על דרש בגמרא
הָנֵי שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה מְנָלַן? דִּכְתִיב: ״וַיִּוָּלְדוּ לְדָוִד בָּנִים בְּחֶבְרוֹן וַיְהִי בְכוֹרוֹ אַמְנוֹן לַאֲחִינֹעַם הַיִּזְרְעֵאלִית. וּמִשְׁנֵהוּ כִלְאָב לַאֲבִיגַיִל אֵשֶׁת נָבָל הַכַּרְמְלִי וְהַשְּׁלִישִׁי אַבְשָׁלוֹם בֶּן מַעֲכָה … וְהָרְבִיעִי אֲדֹנִיָּה בֶן חַגִּית וְהַחֲמִישִׁי שְׁפַטְיָה בֶן אֲבִיטָל. וְהַשִּׁשִּׁי יִתְרְעָם לְעֶגְלָה אֵשֶׁת דָּוִד אֵלֶּה יֻלְּדוּ לְדָוִד בְּחֶבְרוֹן״. וְקָאָמַר לֵיהּ נָבִיא: ״אִם מְעַט, וְאֹסִיפָה לְּךָ כָּהֵנָּה וְכָהֵנָּה״. ״כָּהֵנָּה״ – שֵׁית, ״וְכָהֵנָּה״ – שֵׁית, דְּהָווּ לְהוּ תַּמְנֵי סְרֵי. מַתְקֵיף לַהּ רָבִינָא: אֵימַר, ״כָּהֵנָּה״ – תַּרְתֵּי סְרֵי, ״וְכָהֵנָּה״ – עֶשְׂרִין וְאַרְבַּע. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: ״לֹא יַרְבֶּה לוֹ נָשִׁים״ – יוֹתֵר מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבַּע. לְמַאן דְּדָרֵישׁ וָיו, אַרְבָּעִים וּשְׁמֹנֶה הָווּ. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: ״לֹא יַרְבֶּה לוֹ נָשִׁים״ – יוֹתֵר מֵאַרְבָּעִים וּשְׁמֹנֶה
הבאתי חלק מסוגייה מסנהדרין כדי לשאול מה אתה חושב על דרשות. איך אתה תופס את זה? האם לדעתך הם בסברה באמת מכוונים למקור של לא ירבה לו נשים? האם חכמים בעצמם חשבו שהם באמת מכוונים למקור בתורה? כי על פניו זה אלו נראות סברות מאוד דחוקות…
אם יש לך מאמר אז אשמח.
תודה רבה
איני עוסק במדרש אגדה. בעיניי זה דרוש ולא דרש (כמו בהלכה). בעיניי הוא מיותר ולא מלמד כלום, שכן אפשר לעשות בו מה שרוצים.
כבוד הרב
הדרשות שם בגמרא הם דרשות להלכה
של הדין לא ירבה לו נשים
אכן. טעיתי. אולי היו צריכים לקבוע מספר ותלו את זה בדרשה הזאת. לא שבאמת חשפו כאן אמת כלשהי.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer