שאלה על מאמר מידות הדרש הלא דדוקטיביות

1. כביכול במקרה של בקו"ח אנחנו לוקחים את העובדה שכסף קונה אבל לא גומר קניין וממנו לומדים על תופעה שנייה בחופה שהיא גומרת אז ברור שהיא קונה. בעצם ראינו שני מקרים שונים ומאינטואיציה כלשהי החלטנו שיש קשר ביניהם והחלטנו גם שנישואין חמור מאירוסין ולכן מה שעובד בנישואין עובד באירוסין.
לעומת זאת, במקרה של "הצד השווה" אנחנו לוקחים שלושה מקרים – ראינו שכסף קונה באירוסין וכן שביאה קונה באירוסין, ברגע שראינו שני מקרים שקונים באירוסין ועשינו ביניהם הכללה של "הצד השווה" כביכול לקחנו תופעה רחבה והסברנו אותה בהסבר המינימלי. אינטואיטיבית עולה לי במחשבה (יתכן ואני טועה) שבגלל שראינו פה שתי תופעות שונות ומהן למדנו על מקרה שלישי אז הלימוד שלנו יותר מחובר למציאות ויותר סביר.
למה הדבר דומה? אקח את הדוגמא שלך – אם בניסוי מדעי הייתי לוקח כסא וזורק באוויר הייתי יכול להניח שחוק הכבידה עובד למשל רק על גופים בעלי רגליים או רק על גופים העשויים מעץ. ברגע שאני מכליל תופעה נוספת של ספר כדור לדוגמא אז ההכללה המדעים שלי והלימוד שלי הופכים למבוררים ומדוייקים יותר ולכן לסבירים יותר. ככה הייתי חושב גם במקרה הנ"ל, אבל מהמודל יוצא שקו"ח חזק מ"הצד השווה".