שלום הרב
שלום, הרב חוזר על הרבה על הנקודה, שעבודת ה' בלי לחקור ולבדוק היא לא משמעותית, כי האדם לא באמת מאמין, אלא רק גדל לתוך מציאות מסויימת. לפי זה רציתי לשאול, איזה אדם שנולד דתי נחשב באמת מאמין, הרי כאשר אנחנו מפרשים את המציאות, יוצאים מהרבה נקודות הנחה שקיימות אצלינו בגלל שנולדנו דתיים, כך שבעצם גם החוקר הוא לא באמת מאמין, אז מי מאמין?
לא כתבתי שצריך לחקור ולבדוק. צריך לגבש עמדה בעצמך. האם דווקא במחקר כזה או אחר? זו שאלה של טעם ודרך שלך לקבל החלטות. כתבתי שהרתיעה מלחקור ולקרוא טיעוני נגד אין לה בסיס, כי אם ישכנעו אותי אז מעיקרא איני מאמין. האדם הוא תבנית נוף מולדתו, וההחלטות שהוא מקבל מושפעות כמובן גם מהסביבה והביוגרפיה שלו. איני שותף להיסטריית הנגיעס של בעלי המוסר.
מנהגי בקודש שלא לסמן לייקים, אבל התשובה של הרב כל כך אמתית וכל כך נכונה שאין באפשרותי להמנע מהלייק (ביג לייק).
אגב, גיבוש עמדה עצמית מן הסתם מושפע גם מגילו (אין כוונתי בדווקא ל"ניסיון חיים)") של החוקר והבודק, מדוע הרב לא מתייחס לכך ?
מהכל כולל הכל.
הרב טוען שאפשר לגבש עמדה עצמית גם בגיל צעיר, הרי מן הסתם העמדה תשתנה כתוצאה מהגיל ולא כתוצאה מהחקירה והבדיקה, דהיינו, הגיל ישפיע על התוצאה, אם כן מה המעלה והיתרון בכך ?
אדם צריך לגבש עמדה ולהחליט. מה שיש לו הוא השכל שלו. אם ישתנהבעתיד – אז ישתנה. מה האלטרנטיבה? כשתסמוך על מישהו חכם ומבוגר זהבהכרח לא ישתנה בהמשך חייך? כבר אמר משהדיין שרק חמור לא משנה את דעתו.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer