מילים יווניות (?) בתנ"ך‎

ד"ר ש' שלום רב.
אני בהחלט זוכר את כבודו מביהכ"נ. קטונתי מלהיות בר סמכא בעניין זה, ולו מפני שאני מן התלמודיים ולא מאנשי המקרא, ואיך אכניס ראשי בין ההרים עד שיאמרו לי כדאמרו לר"ע: כלך לך אצל נגעים ואהלות.
בכל אופן, לשאלתכם ולכבודכם לא אותיר הגיליון חלק, ואענה חלקי בקצרה.
 
ראשית, אקדים ואומר שלענ"ד לא נכון להתנות חוות דעת ושיקול דעת בנושא עיוני כלשהו בהיתר רבני. האמת תורה דרכה, וחותמו של הקב"ה אמת. נכון יותר לבחון את הטיעונים לגופם, ומה שתעלה בחינה כזאת תעלה. ואם הדברים נראים תמוהים, יש לבחון אותם ואת המסורת שסותרת אותם אל נכון. וכך למדנו גם מדברי הרמב"ם במו"נ לגבי הגשמות והקדמות שאמר שאם היה משתכנע מדעית ופילוסופית בגשמות או בקדמות היה מכניס זאת לתוך המקראות בפרשנות יצירתית. וכן בפרק השישי משמונה פרקים הוא מקשה מדברי הפילוסופים (שגדול הישר מכובש את יצרו) לדברי חז"ל (שעדיף לומר אפשי ואפשי). חזינן שמבחינתו דברי הפילוסופים לא נדחים אוטומטית מפני דברי חז"ל והמסורת, אלא דורשים יישוב. ולענ"ד הוא הדין הכא.

לעצם העניין, דומני שכבר חז"ל העלו טענות דומות על מילות לעז במקרא. לא מיבעיא בארמית, שמופיע בפירוש יגר סהדותא (שלא  לדבר על ספר דניאל שכתוב בחלקו הגדול ארמית), אלא גם בשפות אחרות. לדוגמה, טט בכתפי ופת באפריקי (בבלי סנהדרין ד ע"ב).
להסבר קצר מהשל"ה ועוד כמה מקורות ראו כאן: https://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=11602 
 
כעת ראיתי גם כאן (קוטשר): http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=8680
 
כל טוב וחילכם לאורייתא,