למה השנה האבטיחים לא משהו ?
ראשית, האבטיחים שלי מעולם לא היו טובים יותר. אולי בגלל שאני קונה היתר מכירה.
שנית, הסמ"ע כתב שהברכה לא נאמרה היכא ששביעית דרבנן (בזמן הזה).
שלישית, כעת יש לעיין בסיפורי המופתים על הצלחתם המופלאה של שומרי השביעית. לכאורה צ"ע עליהם מהסמ"ע, וצ"ע עליו מהם.
ורביעית, אולי יש ליישב שיש ברכה אבל אין הבטחה שתהיה.
חמישית, אלא שכעת צ"ע מדוע מספרים את סיפורי הנפלאות הללו, הרי אין ללמוד מהם שגם אצלי יהיה כך.\
וצל"ע בכל זה. אקנח בתפילה יהי רצון שלא נגיע למצב ששביעית דאורייתא, ולא נצטרך לבדוק את הברכה הזאת בפועל. ויקוים בנו הכתוב "ורבים מעמי הארץ מתייהדים".
לא הבנתי למה הרב לא רוצה ששביעית כבר תגיע ורוב יושביה עליה ?
זו לכאורה התקדמות לגאולה שלמה?
ראיה לסמ"ע שבזמן הזה אין 'וציותי את ברכתי'
עובדה שאוספים ערמות של כסף הרבה ארגונים והם אומרים שזה למען החקלאים. למה החקלאים צריכים עזרה ? הרי יש הבטחה ?
בהכרח צ"ל שאין הזה"ז הבטחה.
אבל בדוחק יש ליישב שאמנם אולי יש הבטחה לחקלאים. אבל אין הבטחה לעסקנים ואיך העסקנים ימלאו כיסם ב ממון ?
לכך צריך ערמות של ארגונים עם ערמות של ממון…
לא דיברתי על התקדמות הגאולה אלא על מצב שבו ניתן יהיה לבדוק את ה"הבטחות". לאותו מצב יכולים להיות אספקטים חיוביים ושליליים.
1. לא הבנתי מה ההבדל בין ברכה של הקב"ה לברכתו
2. לגבי התפלה הרב כותב בציניות אבל ברצינות מה הפשט?
תיקון
ברכה של הקב"ה להבטחה
תודה למי ששאל את השאלה צחקתי הרבה מאוד
מי אמר שיש הבדל בין ברכה להבטחה? אני כותב שלהערכתי אם זה ייבדק שיטתית הברכה הזאת לא תתקיים. אז איך ליישב את הפסוקים? אפשר בכמה אופנים. או שהפסוקים עוסקים במצב שהקב"ה היה מעורב בעולם, אבל בדורות מאוחרים יותר זה השתנה. או שמדובר בהנחה שלנו כדי שנשמור שמיטה בלי לפחד, אבל לא באמת הבטחה. כעין זה היוצאים לעורכי המלחמה שאסור להם לפחד. האם פירוש הדבר שלא יקרה להם כלום? ודאי שלא.
לגבי התפילה, הסברתי זאת. בלי שום ציניות.
1. "מי אמר שיש הבדל בין ברכה להבטחה" אתה אמרת בתשובה הראשונה לשאלה.
2. מה זאת אומרת הנחה שלנו, לא הקב"ה כתב את התורה?
מה שכתבתי הוא שיש ברכה אבל אין הבטחה שזה יעבוד תמיד.
הסברתי.
א. כידוע החזו"א חולק על הסמ"ע ודבריו מאוד מסתברים.
ב. מישהו אמר לי ראיה נגד הסמ"ע מהגמ' בפסחים. הגמ' שואלת איך שותים ד' כוסות ולא חיישינן לזוגות ומתרצת שהלילה הוא ליל שימורים. ועדיין קשה כיצד שותים ביו"ט שני של גלויות. מוכח מכאן שאף בדרבנן מתקיימת ההבטחה. מה הרב אומר?
מכיוון שאיני חושש לזוגות כלל ואיני חושב שזוגות עושות משהו, גם אני יכולתי לומר לך לא לחשוש בדרבנן.
לא הבנתי, הגמ' חששה לזוגות ובכ"ז סמכה על כך שיש שימור גם בדרבנן. לא?
התבדחתי.
אבל בכל אופן אין משם ראיה. אין שם הבטחה מקראית אלא הנחה של הגמרא שעושה מצווה לא ידע דבר רע, ובטח לא רע מיסטי. גם לציצית יש ארבע כנפות ולא חוששים. אצלנו לא מדובר על שמירה פסיבית מנזק אלא על ברכה אקטיבית למעלה מן הטבע. ק"ש על המיטה מדרבנן ובכל זאת משמרת מן המזיקים.
הגמ' אומרת שהלילה הוא ליל שימורים, לא סתם שמירה מן המצוות.
ברור, אבל זו הגמרא. אין הבטחה בתורה, כמו בשביעית.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer