אור מקרר בשבת או לגרום בושה למארח

לא רואה הבדל בין בעל הבית לבינך כאורח. הניחותא מהאור אינה שונה אצלו ואצלך. אני יודע שמקובל להתיר על ידי ילד קטן אבל לדעתי זה בעייתי בתרתי: אם זה ילד שלך אז יש דין שביתת בנו ודין חינוך. וגם אם זה לא ילד שלך יש ספיית איסור בידיים. אם הוא פוותח לצורכו שלו אז אפשר לתת לו את זה, וכשהוא פותח לקפוץ ולדאוג שיישאר בפתוח (לא לומר לו מראש לפתוח ולהשאיר פתוח כי אז יש כאן אמירה או ספייה).
אבל זה שהילד פתח לא אומר שאחר כך אפשר לסגור ולפתוח. לכן לא הבנתי מדוע ההקדמה שהילד פתח בכלל רלוונטית לשאלה. אתה שואל מה לעשות כששוכחים אור במקרר.
ההמלצה במצב כזה היא לחכות שהמנוע יפסיק לפעול ואז להוציא את התקע, לנטרל את הנורה ובמהירות להחזיר את התקע (כדי שלא יידלק מיד).
לולא זה יש כאן פסיק רישא דלא ניחא ליה שאנחנו פוסקים שהוא פסיק רישא לכל דבר. אמנם אם מדובר באיסור דרבנן יש מג"א ותרומה"ד שמתירים פסי"ר באיסור דרבנן, אבל לדעתי האישית הפעלת מכשיר חשמלי זה דאורייתא ולא דרבנן (משום בונה). אמם דעת פוסקים רבים שזה דרבנן.
בהנחה שזהו המצב לדעתי עליך להימנע מצריכת דברים מהמקרר. אין מה לחשוש מביוש, שכן אתה שומר את ההלכה. אין כאן שום בושה אלא אם הם מתביישים בעבריינותם, ואם כן אז כך ראוי. אמנם אם אנשים הוציאו לצרכם שלהם יש אולי מקום בדוחק להקל ולהשתמש, אבל גם זה היתר דחוק.