אור מקרר בשבת או לגרום בושה למארח
שלום לכבוד הרב,
לפני כמה שבתות התארחתי אצל חבר שומר מצוות. במהלך השבת התברר שבטעות לא ניתק את האור במקרר, כך שכל פתיחה הדליקה את האור. כשהערתי לו על כך, הוא אמר שבאופן עקרוני היה מעדיף שהאור יהיה מנותק, אבל אם הוא שוכח – הוא לא מקפיד על כך במיוחד.
זכרתי שיש עניין הלכתי שמי שאינו מודע לעצם הדלקת האור אך יודע שמותר לו לפתוח את המקרר – יש מקום לדון בו להקל, ולכן הצעתי שיבקש מאחד הילדים לפתוח את הדלת, ואחר כך לשים חוצץ כדי שהדלת לא תיסגר לגמרי עד סוף השבת. בפועל הילד פתח וסגר, ולאחר מכן בני הבית המשיכו להכניס ולהוציא דברים, כשהאור נדלק בכל פעם.
בשלב הזה עמדתי בדילמה: מצד אחד, להפסיק את הסעודה – צעד שהיה מחדד מאוד את עמדתי ההלכתית, אבל גם גורם לבושה למארח ולמשפחתו; ומצד שני, להישאר, מתוך הנחה שמצדי כאורח האור נחשב כ”פסיק רישיה דלא ניחא ליה”, שאינני מעוניין כלל בהדלקתו ואינני זקוק לו.
אבקש מכבוד הרב:
- כיצד נכון היה לנהוג בפועל במקרה כזה?
- האם אכן יש מקום לראות זאת כ”פסיק רישיה דלא ניחא ליה” מצד האורח, והאם יש הבדל בין מקרר בבית המארח לבין מקרר שבבעלותי?
תודה רבה.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
חשבתי על כמה צדדים להקל:
1. המלאכה לא עשתה שינוי בגוף הדבר.
2. מהשואל אני מבין שמי שהוציא את הדברים מהמקרר לא היה מודע לאיסור שבדבר, לכן יש פה מעשה שבת בשוגג שמותר לאחרים
3. מצד כבוד הבריות
מה דעתך?
גם אני שמעתי על הפתרון של לנתק את התקע כשהמנוע לא עובד, אבל לא הבנתי מה זה פותר. גם כשהמנוע לא עובד, בהוצאת השקע אתה מנתק מעגלים אחרים, ביניהם התרמוסטט עצמו. כנ"ל אם אתה מחבר, גם אם המקרר עדיין קר והמנוע עצמו לא יתחיל מיד לפעול. אז מה הועלנו בזה?
אולי אם מנתקים בשינוי אז זה למ"ד שחשמל מדרבנן, זה שבות דשבות במקום צורך.
לא ידעתי. אם כך, אז נראה שאתה צודק. אמנם התרמוסטטנרק חוסך חשמל ולא תורם לאוכל עצמו, שלא כמו המנוע, ועדיין אם זה כך נראה שיש לאסור זאת.
מצאתי שאלה דומה שבה התירו לאכול ממקרר שיהודי לא מקפיד באור כי האיסור לא בגוף
https://www.yeshiva.org.il/ask
אני חושב שאפשר לטעון לא לבייש את המארח באופן חד פעמי להתיר
(לא פוסק אלא מעלה אפשרות )
מה לגבי שלושת הצדדים להקל שהצעתי, האם ניתן להקל על סמך צדדים אלו?
אורן, עניתי אתמול ומשום מה לא נקלט.
1. זו אכן סיבה להקל. לכן כתבתי שיש צדדים להקל
2. אני הבנתי שהוא כן מודע לאיסור. בכל מקרה, מעשה שבת בשוגג אסור לאחרים עד מוצ"ש לרוב הפוסקים (כולל שו"ע). אולי דעת הגר"א ודעימיה היא סניף להקל.
3. אני לא חושב שיש כבוד הבריות במצב שכבודם נפגע מעצם עשיית האיסור. כשאני נוהג כדין ומישהו נפגע מזה זו בעיה שלו. רק כשהקשר הוא עקיף יש מקום להתיר. אם מישהו נפגע מזה שאני פרימיטיבי ושומר שבת, האם יעלה על הדעת לא לשמור שבת?
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer