איך אלוקים יודע שהוא כל יודע?

לא הבנתי מה השאלה בכלל, למה שהקב"ה לא יוכל לדעת שהוא יודע, יש פה איזה פרדוקס שאני מפספס?

כמו שאני או כל אחד אחר לא יכולים לקבוע שאין משהו שאנחנו לא יודעים. הרי אם איננו יודעים אותו אז אולי איננו יודעים שהוא קיים.

לא הבנתי עדיין את הקושיא. אני לא בא חס וחלילה לעצבן אבל פשוט הקושי בשאלה לא מובן לי.
השאלה הייתה: איך הקב"ה יודע שהוא יודע הכל? אני לא מבין מה הבעיה אם הוא יודע הכל אז הוא יודע גם את זה. בנוסף אחרי זה שואל השאלה מוסיף שייתכנו דברים שהוא אינו יודע… אז אם כך באמת המצב איזה עניין יש להגיע לפילפול "הוא גם אינו יודע שהוא אינו יודע אותם"? פשוט תגיד שאכן יש דברים שהוא אינו יודע. מה שהבנתי ממך הוא שאם עבור הקב"ה ייתכנו דברים שהוא אינו יודע אותם, ואכן ישנם דברים כאלו, אז בנוסף גם אפשר לטעון (תחת ההנחה הזאת למרות שלא מוכרח) שישנם דברים שהוא לא יודע שהוא לא יודע אותם. בעצם הקב"ה מתבלבל, וזה שהוא אומר לנו שהוא כן יודע את הכל זה רק בגלל שהוא לא יודע על מה שהוא לא יודע. בנוסף זה גם מניח שכל מה שהוא לא יודע, הוא גם לא יודע שהוא לא יודע, ואין דברים שהוא יודע שהוא לא יודע אותם.
יוצא שיש שני רמות של אי ידיעה:
1.אני יודע שאני לא יודע
2.אני אפילו לא יודע שאני לא יודע

קיצור לא הבנתי איפה הקושיא, אם הייתי מניח שהקב"ה יודע את הכל ומזה מגיע לסתירה אז סבבה, אבל להגיד שהקב"ה אמר לנו שהוא יודע את הכל, וייתכן שהוא לא יודע את הכל, ולכן ייתכן שהוא לא יודע שהוא לא יודע איזשהו משהו, זה הנחת המבוקש (עם התחכמות לא נחוצה באמצע) לא?

הערה צדדית: מעניין לחשוב, אם באמת ישנם דברים שאנחנו לא יכולים לדעת שאנחנו לא יודעים אותם כי אין לנו שום גישה אליהם אז איך קבענו בכלל שיש דברים בקטגוריה הזאת, מה האינדיקציה לכך?

עמיר, זה פשוט.
אלוקים חושב שהוא יודע הכל. אך כיצד ניתן לדעת זאת בבירור? הרי זה שהוא יודע עשרה דברים, עדיין לא מבטיח שאין דבר אחד עשר שהוא לא יודע על עצם קיומו. זה דורש הכרה נוספת.
חשוב על כך שאתה מסתכל במגרש כדורגל ורואה בבירור את כל הכדורים שנמצאים בו.
מהיכן מגיע לך הביטחון שאין אולי כדור בלתי נראה שאתה לא יודע על קיומו?
צריך להבדיל בין שני סוגי הכרות:
א) אני מסתכל על כל המגרש ורואה את כולו.
ברור שסעיף זה לא מבטיח לי שאני רואה הכל.
להצליח לראות כל נקודה במרחב, לא מבטיח ביטחון שאני אכן רואה מה *יש* בכל נקודה במרחב.
ב) לדעת שאין משהו שקיים במגרש ואני לא רואה אותו.
כך אלוקים, אמנם כל היקום פרוס לפניו, אך מניין לו שאין אובייקט במרחב (שכולו פרוס לפנו, כאמור) שהוא אינו מצליח לראותו, על אף שהוא מביט בנקודת מיקומו, זה דורש הכרה ברמת סעיף ב'.
לכן ענה הרב שכנראה שיש לו הכרה מסויימת (שאינה ברורה לנו, כראייה שאינה ברורה לעיוור), שמאפשרת לו לדעת שלא קיים משהו שאותו הוא לא יודע.

אכן. דפח"ח.

אם ככה אז זה בהחלט פשוט ואכן ככה הבנתי, אחרי טיפה הבהרה של הרב. הטענה שלי אחרי זה הייתה, שיש פה פשוט הנחת המבוקש ולא שאלה אמיתית. הנחת היסוד שממנה אתה יוצא היא : ייתכן שישנם דברים שהקב"ה לא יודע שהוא לא יודע עליהם. מפה אתה מסיק שיכול להיות שכשהקב"ה אומר לנו שהוא יודע הכל, יש מצב שהוא מפספס דברים (כי הוא לא יודע עליהם). לכן הקב"ה לאו דווקא יודע הכל. אני שאלתי למה להניח את זה בכלל ולא להניח לדוגמה שהוא יודע את הכל (הרי אם הוא ברא את הכל הגיוני שהוא ידע את הכל). מה שכן אני אסתייג ואומר שאני מסכים ללגיטימיות של השאלה אם אתה מוכן לאמץ רק את ההנחה שהוא רק חושב שהוא יודע את הכל ולא שהוא באמת יודע את הכל.
מפה באמת אפשר להסביר בשתי צורות איך אמירה כזאתי יכולה להסתדר:
1.או שהוא יודע את הכל
2.או שהוא לא יודע את הכל אבל הוא לא יודע את מה שהוא לא יודע ולכן בכל זאת הוא מתבלבל ואומר לנו שהוא יודע את הכל.

נ.ב אני אישית לא חושב שהקב"ה יודע בפועל את הכל אבל זרמתי עם השאלה.