איך יודעים שהקב״ה טוב?
נדמה לי שאמרת שאתה לומד את זה מכך שהוא נטע בנו מצפון ואת הרצון בטוב או מוסר.
אבל הרי אתה אומר גם שהמוסר הוא רק אמצעי ליצירת חברה תקינה ולאו דווקא מטרה בפני עצמו.
אז יכול להיות שהקב״ה נטע בנו את הטוב כדי שנוכל להתקיים כחברה ולשמש אותו עבור העבודה צורך גבוה אבל זה לא אומר בהכרח שהוא טוב.
דוגמה באנלוגיה:
מישהו יוצר תנור אפייה ומכניס בו פונקציה של ניקוי עצמי, שהתנור יוכל לנקות את עצמו.
ברור שהניקוי הוא לא מטרת התנור, הרי היה אפשר לא ליצור את התנור ואז ממילא לא צריך לנקות אותו.
המטרה של התנור זה ליצור אוכל כי הצורך של יוצר התנור הוא לאכול.
עכשיו בא מישהו ושואל – איך אני יודע שהיוצר של התנור הוא אדם נקי? תשובה אפשרית: כי הוא יצר פונקציה בתנור ששומרת עליו נקי.
אבל – הפונקציה הזו נועדה כדי שהתנור יוכל להמשיך לתפקד ולייצר אוכל, זה אומר שהיוצר אוהב לאכול לאו דווקא אוהב ניקיון.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
האנלוגיה שהבאת עם התנור היא מצוינת, והיא אכן משקפת במדויק את טענתי הבסיסית לגבי תפקיד המוסר: המוסר אינו מטרת הבריאה, אלא אמצעי ליצירת חברה אנושית תקינה. אלמלא נבראנו, לא היה צורך בחברה מתוקנת, ולכן ברור שהמוסר משרת מטרות דתיות או רוחניות גבוהות יותר ("עבודה צורך גבוה").
עם זאת, כדי לענות על שאלתך "איך יודעים שהקב"ה טוב?", צריך לעשות סדר בשני מישורים שונים: הראיה מן המוסר לקיומו של אלוהים, והשאלה על טובו של אלוהים.
ראשית, חשוב לדייק: "הראיה מן המוסר" אינה מוכיחה בהכרח שאלוהים הוא מהות הטוב. הראיה מן המוסר מוכיחה רק שאם יש למוסר תוקף אובייקטיבי מחייב (החובה לעשות את הטוב), חייב להיות גורם סמכותי חיצוני שנותן לו את התוקף הזה – וזהו אלוהים. אני עצמי כתבתי שאיני טוען במסגרת ההוכחה הזו שאלוקים הוא טוב או שהוא אפילו רוצה את המוסר; הראיה רק קובעת שבלי אלוקים אין תוקף מחייב למוסר.
אז מניין לנו בכל זאת שהקב"ה הוא טוב?
כפי שהודיתי לא פעם, אין לי הוכחה פילוסופית לוגית הרמטית לכך שהקב"ה הוא טוב. האנלוגיה שלך מראה יפה מבחינה לוגית שייתכן בורא אינטרסנטי (מעין "יצרן תנורים") ששותל בנו מנגנונים רק כדי שנשרת אותו. למרות זאת, המסקנה שהקב"ה הוא טוב נשענת על הצטברות של כמה שיקולים חזקים:
- ההתגלות והמסורת: אלוהים ונביאיו אומרים לנו במפורש בתורה שהוא טוב ("טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו"), והוא דורש מאיתנו לעשות "הישר והטוב". אם אתה מקבל את ההתגלות, זהו הנתון הבסיסי ביותר.
- נטיעת המצפון: למרות הדילמה שהצגת עם התנור, העובדה שהוא נטע בנו את המצפון ואת ההבנה המוסרית, יחד עם הציווי לנהוג לפיהם, מהווה אינדיקציה חזקה לכך שזה משקף את אופיו ורצונו האמיתי. זה כמובן לא אומר שזה כל עניינו, אבל זה כן אומר שהוא רוצה שנעשה טוב.
- מושג השלמות: קיימת הנחה פילוסופית שמקובלת על הוגים רבים, ולפיה היש המושלם בהכרח מכיל את תכונת הטוב, שכן רצון להרע מעיד על חיסרון.
- עצם הבריאה: עצם זה שהקב"ה ברא יצורים (כאשר לא היה חייב לעשות זאת), מעידה בסבירות גבוהה שהוא רוצה בקיומם ומעוניין להיטיב להם, ולא רק להשתמש בהם למטרותיו באדישות.
האפשרות שאתה מעלה – שהקב"ה אינו טוב, אלא רק "תכנת" אותנו להיות מוסריים כדי שהעולם יתפקד והוא יפיק מאיתנו תועלת – היא בגדר תיאוריית קונספירציה תיאולוגית. תמיד אפשר להעלות טענות ספקניות ולומר שאולי ההתגלות היא מניפולציה ושנטיעות המצפון שלנו הן אשליה, אך אלו טענות ספקניות שאין טעם של ממש לעסוק בהן, שכן על כל ראיה ניתן לומר "אולי זו אשליה". בהינתן המצפון שנטוע בנו, ההתגלות שמצהירה על טובו, ומושג השלמות האלוהית – המסקנה הסבירה והרציונלית ביותר היא שהקב"ה אכן טוב.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
כתבת כאן:
עצם הבריאה: עצם זה שהקב"ה ברא יצורים (כאשר לא היה חייב לעשות זאת), מעידה בסבירות גבוהה שהוא רוצה בקיומם ומעוניין להיטיב להם, ולא רק להשתמש בהם למטרותיו באדישות.
אז הנה אתה אומר שיש סיבה טובה לרצון שלו לברוא עולם, הוא רוצה להטיב ליצורים שהוא ברא. אז למה צריך להוסיף עוד הנחה להתגלות ולמצוות דתיות? אולי זו הסיבה כמו שאתה כותב פה, הוא לא היה חייב לבורא יצורים אלא היה מעוניין לברוא יצורים כדי שיוכל להוציא לפועל את רצונו להטיב. ללא ברואים לא ברור איך הוא יכול להטיב.
את שאלתך יכולת להעלות גם בלי ההקדמה. אכן 4 שכתבה המחברת נמלט מעיניי. הוא לא נכון. לשאלתך, ברור שיש לו מטרה מעבר לתיקון החברה (להיטיב לנו זו מטרה שלו עבור עצמו). כעת צריך התגלות שתאמר לנו מהי המטרה. אם היא הייתה אטמרת שההטבה היא המטרה ניחא. אבל היא לא. היא מטילה עלינו מצוות.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer