איך להתקדם מכאן?
בס"ד,
שלום רב.
ראשית אני רוצה להודות לרב על כל פעליו וכתביו. שינית לחלוטין את תפיסותי וצורת המחשבה שלי, ואין קץ לתודתי על כך. ומה הלומד מחברו משנה אחת או את אחת קוראו מורי ורבי אלופי ומיודעי, על אחת כמה וכמה אני, שלמדתי ממך הלכות (ושאר ירקות) הרבה.
אני תלמיד תיכון, עולה לכיתה י"ב, ולימוד תורה (במיוחד מה שאתה מכנה 'תורה בחפצא') מרתק אותי מאד, אך אני מרגיש שאין לי באמת דרך להתקדם בו. 'בלעתי' את שיעוריך על קידושין (הנהדרים, אגב!) ועל מידות הדרש, אבל זה לא מספק. אני רוצה לרכוש יכולות עיון עצמאיות – גם אם לא אהיה ר"ש שקאפ, לכל הפחות להשיג כלים בסיסיים בלימוד עיון, ולא לאכול בכפית סברות וחילוקים של אחרים.
אני לומד בתיכון דתי, אך הדגש בו על לימודי קודש קטן מאד עד לא קיים, והר"מים לא מיומנים בלימוד בכלל. לכל היותר גפ"ת. אני גם מגיע מבית לא דתי, אז אין בסביבתי דמויות תורניות שיכולות לעזור לי להתפתח בלימוד.
לאור המצב, הברירה שנותרה לי היא לימוד עצמי. רק כמה שאלות:
1. האם ללמוד בחברותא, ככל הנראה בן גילי ועם מוטיבציה דומה, או לבד? אני יודע שעל שאלות כאלו אתה עונה בד"כ 'מה שמתאים לך יותר', אבל אני רוצה לשאול האם מנסיונך יש מעלות/חסרונות כלשהם בחברותא.
2. כמה זמן להקדיש ללימוד (שעות שבועיות, יומיות), והאם יש נפ"מ לעניין הזמן במקרה של חברותא?
3. כתבת בכמה מקומות שראוי 'למיסבר, והדר למגרס'. תוכל להסביר את משמעות הדברים?
4. בספרי האחרונים הם לרוב מביאים המוני מקורות מהתלמוד והראשונים, וחלק לא מבוטל מהם (אע"ג דבעוונותי אני לומד דף יומי) לא מוכר לי. האם צריך לפתוח כל מקור ולעיין בו?
5. האם ללמוד ספרים כמו ש"ש או ש"י, שהם מאד מתודולוגיים (כמעט מטא-תלמודיים. סוגיות כמו ספק, חזקה, וכדו'), או ספרי עיון על הש"ס/רמב"ם/חינוך? והאם יש נושאים פשוטים יותר, שמהם כדאי להתחיל?
סליחה ומחילה על האריכות, ותודה עצומה מראש.
שלום שמעון.
אני מאד מתרשם מהמוטיבציה ומיכולת הניתוח וההמשגה, בפרט בגגילך הצעיר. חילך לאורייתא.
למרות המוטיבציה והכישרון, ואולי בגללם, אסור למהר מדיי, ואסור לפתח ציפיות מוגזמות. אתה לא אמור להיות אף אחד אחר פרט לך עצמך, לא משה רבנו ולא ר"ש שקופ. את זה כבר היה לנו. אבל לא תהיה אתה עצמך בגיל 20 וגם לא בגיל 25. עליך לחתור למטרה במסירות ובדבקות לאורך זמן עד שתגיע.
מכאן שאין שום צורך לבלוע הכל עכשיו. בינתיים אל תנסה ליצור תורה משלך אלא נצל את המסגרות שאתה יכול להשתלב בהן, עד שתגיע ליכולת למידה עצמאית (אני מניח שעדיין אין לך, אבל אולי אני טועה). לשם כך כדאי לנסות ולמצוא מסגרת שלומדת עיון ולהצטרף אליה. במקביל לקבוע חברותות לקבל היקף בגמרא וחברותות על ספרי יסוד כמו ש"ש ושע"י ואחרים בהחלט יכולות להועיל. הכל כמידת הזמן והיכולת. לא לקפוץ מעל הפופיק, כי אינך צריך לסיים הכל עכשיו. ההתמדה מביאה אותך רחוק יותר לטווח הארוך (ע"ע הצב והארנב של איזופוס).
אל תשכח שהשנה אתה מסיים את התיכון ואז תוכל למצוא מסגרת שעוסקת בתורה ולהשתלב בה. שם ודאי תוכל לרכוש כלים וידע, ואז לעשות בהם שימוש בחיים בעצמך (או עם חברותות). בינתיים למד מה שאתה יכול, ולא מאד חשוב מה.
1. לצערי כאן אני חייב לענות כפי שצפית. רוב האנשים לומדים טוב יותר בחברותא, בפרט בשלבים ראשוניים. גם אם הוא בן גילך ובמצבך. אבל אם אתה בנוי אחרת ויכול לעשות זאת אז כמובן אתה יכול גם ללמוד לבד.
2. הכלל ההלכתי הוא כמה שאתה יכול, בלי קצבה קבוע ואוניברסלית. ולא בכדי. אבל עשה זאת בלי לקפוץ מעל הפופיק. תעשה גם מה שבחור נורמלי בגילך עושה. חברים, בילוי, לימודי חול כמובן. וגם לנוח מדי פעם. חשוב להישאר נורמלי בלי להתפשר על התקדמות רוחנית.
3. כן. בתלמוד ההמלצה היא הפוכה כמובן, אבל אנחנו היום במצב שונה. יש ספרים ומאגרי מידע, וערכה של הבקיאות פחת מאד (אם כי עדיין קיים). חשוב יותר לפתח מיומנות עיונית. לכן אני ממליץ להקדיש את רוב הלימוד לעיון, וברקע אפשר להתקדם בבקיאות. הכי טוב זה בקיאות עיונית, אבל זה דורש מיומנות עיונית. אם אתה מגיע למצב שבו מקריאת הגמרא תוכל להבין מה הנקודות המרכזיות בעיון הסוגיא, זה יאפשר לך לפתוח מהר מפרשים ולהתרשם מה אומרים על הנקודות הללו. אפשר גם להיעזר במה שכינו אצלנו "אוטומטים", ליקוטים עיוניים על סדר הדפים (בית לחם יהודה, נחלת משה וכדומה).
4. אם אתה לומד בקיאות אז לא, אלא אם אינך מבין את העניין בלי לפתוח (שים לב, לא אם זה לא מוכר אלא אם זה לא מובן). אבל בלימוד עיון כדאי לפתוח כמה שאפשר. אבל שוב לא לטבוע. עם הזמן תרכוש מיומנות ותדע מתי וכמה לפתוח.
5. ספרי עיון על הש"ס ורמב"ם זה חלק מלימוד הסוגיא עצמה. במקביל בהחלט יש ערך להקדיש זמן לעבור על הספרים המטא תלמודיים. השאלה החשובה היא האם אתה מוצא חברותא או מסגרת שיעזרו לך, ולפי זה תקבע את הספר שאותו אתה לומד.
שלום הרב,
השבת חגגתי שני סיומים: אחד על סדר נזיקין ירושלמי, השני על חידושי ר' חיים לרמב"ם. במידה לא מבוטלת הרי שזה בזכות תשובתך כאן, והמוטיבציה שקיבלתי ממך.
חשבתי שזו הזדמנות טובה להודות על ההכוונה שנתת לי, ושאולי תשמח לדעת שהיא נושאת פרי.
כל טוב 🙂
וואו! בהחלט מרשים ומשמח מאד. חילך לאורייתא. המשך לצמוח.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer