איך מחנכים לתיאולוגיה הרזה הלכה למעשה?

הרב בוודאי מכיר את הסוגייה הזאת על בורייה ישר והפוך ומכיר היטב טעויות וסיכונים. כהורה מחנך ורב.

אז מדוע לא כתב אף פעם מאמר שמציג את דרכו בנושא? עבור מה שנראה לו כדרך הנכונה ביותר. במצבנו הנוכחי.

יש נטייה חרדית וחרדלית לחשוב שרב אמור להבין בכל תחום ולהביע דעה לגבי כל דבר. אני לא חשוד כמי שלא מביע דעה בנושאים שונים ומגוונים, אבל הציפייה הזאת אינה ריאלית ולא נכונה.
אני לא מכיר את הסוגיא ובטח לא על בוריה. אני בכלל לא מבין מה פירוש להכיר את הסוגיא. הרי מדובר במיומנות ולא במידע. איני איש חינוך ולא איש פדגוגיה, וגם לגבי רב ניתן להתווכח. ולכן אני בד"כ לא נותן עצות פדגוגיות. בשאלה מה נכון הבעתי את דעתי בטרילוגיה וכאן באתר. בשאלה כיצד הכי יעיל לעשות זאת, יש לפנות לפדגוגים ומחנכים או לכאלה שמבינים בזה.

למה לחנך? הרי לפי 'התיאולוגיה הרזה' האלקים לא מתערב ומאפשר לברואיו לעשות מה שליבם חפץ. אף אנחנו צריכים להידבק במידותיו ולא להתערב. שיחליטו ילדינו מה שירצו 🙂

בברכה, זאב שווה-נפש פלגמטינסקי

ובאמת צריך קצת 'פלגמטיות', שלא להלחיץ את החניך יותר מדיי. תפקידנו העיקרי לתת לחניך להכיר את התורה לעומקה ולרוחבה ולהיחשף מתוך סקרנות לכלל גווניה ושיטותיה, וכשזה מצטרף לדוגמא אישית של כבוד לתורה ולמוריה לגווניהם וקיום המצוות במסירות ובשמחה – גדול הסיכוי שליבו של החניך יימשך.

בברכה, חנוך הענך פיינשמקר-פלטי

תהיה אמיתי וזה יצוף לבד.