אימוץ ילדים ע"י להט"בים
בהחלט. זו שערורייה אמתית (מוסרית ודמוקרטית) שלא מאפשרים להם זאת. ככל שאני מבין גם אין סיבה ממשית לזה (אלא אם יש טיעונים או מידע שנסתרים ממני). אגב, גם הלכתית איני רואה לזה שום סיבה. זה לא גרוע יותר מהורים מחללי שבת או אוכלי טריפות. להיפך, אכילת טריפות או שמירת שבת הן עבירות שאנשים עושים בלי המצוקות של הלהט"בים. מעבר לזה, בבתים שאוכלים לא כשר או מחללים שבת זו הכשלה גם של הילד, ואילו הלהט"בים לא מכשילים את ילדיהם בכלום.
אפילו שקלתי להצטרף למחאות שלהם, אבל בינתיים אני די נרתע בגלל שטיפת המוח הדמגוגית שהם וחבריהם עושים בתקשורת ובפוליטיקה כאילו כל אמירה נגדם היא הומופוביה לא לגיטימית. לזה לא הייתי רוצה להצטרף ולתת לגיטימציה.
אבל למה להכביד על הילד עם תא משפחתי מוזר, כל עוד אין לגיטימציה לזה? תחשוב מה תיהיה הרגשתו כשיבואו למסיבת הסיום שלו אבא ואבא.
והאם גם לאלכוהליסט היית מוסר ילד לאימוץ? ואמא ואבא שהם אחים? או אמא ואבא שהם אב וביתו?
כשבאים להמציא כזה תא משפחתי מוזר (מבחינת הסביבה, ומהבחינה הזו שזה דבר חדש ויש איזה שהוא היגיון ששני הורים מאותו מין יכולים לגרום לקונפליקטים אצל ילד) צריך לחקור איך גדל ילד בכאלו תנאים, ויש תחושה (אני לא בטוח שהיא נכונה עובדתית) שיש הטיות אידיאולוגיות במחקרים לטובת הקהילה הלהט"בית, וזה לא P.C לומר שהוכח מחקרית שזה בעייתי לילד. (למי שזוכר איזה עליהום היה על חוקר שאמר שלכל היהודים יש גן משותף, אפי' שכך יצא לו מחקרית).
ולכן אי אפשר להתעלם בסוגיית האימוץ מההקשר הכללי של הנושא, כי הנושא המוסרי (או הלכתי לשיטתך) עומד בבסיס של הסוגיא.
זה טיעון לא רלוונטי. תבדוק כל זוג וכל סביבה לגופה (בין כה וכה יש ועדה שבודקת). יש סביבות שבהן כבר אין בעיה כזאת.
בה במידה יכולת לא לאפשר לדתיים לאמץ כי החילונים צוחקים עליהם, ולהיפך. וכן לשמנים כי יצחקו עליהם שהוריהם שמנים. הקביעה הגורפת הזאת אינה עניינית ולכן לא קבילה.
זאת בהנחה שהעובדות שעליהם מתבססים אמינות. בכל מקרה, אי אפשר שהמדינה או ביהמ"ש ידחו מחקרים בלי סיבה רק בגלל שיש הטיות (ואכן יש). לכל היותר עליהם להציג מחקרים מנוגדים. ככל הידוע לי, לא הוצגו שם כאלה.
א. בשביל זה צריך לדעת לאזן, יש את תחושה לא נעימה שהיא בגדר הנורמה ויש חריגה, אני משוכנע שיש בהחלט משקל רציני לא לשלוח לאימוץ ילד אפרו כושי לסביבה שידועה כלא מקבלת חריגים.
ב. הנושא הנוסף הוא שייתכן מאוד שלא בריא לילד לגדול אצל זוג הורים מאותו מין – אני לא יודע איך מקובל בנושאים כאלו, אבל אם ניסויים על תרופות חדשות היו מתבצעים באותה רמה כמו ניסויים על אימוץ כזה הם לא היו אפילו מגיעים לוועדה לאישור.
על כל פנים בגלל ההטיה של המחקרים והאווירה סביב, סוגיית האימוץ הולכת יד ביד עם הסוגיה המוסרית, ולכן בדרך כלל מי שמתנגד ללגיטימיות והכרה ציבורית בנישואין כאלו, גם יתנגד להכרה באימוץ של הילדים, אפילו ש(לכאו') הנושאים לא חופפים.
ברור שאני מדבר נכון למצב העכשווי, אם בעתיד זה יהיה נורמטיבי לחלוטין, טיעוניי בטלים ומבוטלים.
דומני שגם הרב מבין שצחוק על ילד שהוריו דתיים \ סוציאליסטים \ שמאלנים \ אתאיסטים לא דומה כהוא זה לצחוק על דבר פנימי יותר כמו יחסי הוריו.
בענייני דעות זה שונה.
וזה שלא מאפשרים להורה אחד או 3 או כל מספר ממשי אחר (בעצם, שיהיה גם מרוכב) של הורים, זה כן בסדר? מה ההבדל? צריך לבדוק כל מקרה באופן רטני ולהחליט אם זה מתאים.
משפחה זה מוסד חברתי, ויש תפיסה של החברה מהי משפחה. חוק האימוץ הישראלי משקף תפיסה שמשפחה מורכבת מהורים שהם גבר ואישה. לאחרונה הייתה בארה"ב חתונה של 3 גברים, וזה משקף תפיסה שונה (ויש לשים לב שלא מדובר ב-2 חתונות בין גבר לשני גברים אחרים, או ב-3 חתונות של כל שלושת הזוגות, אלא במערכת יחסים אחת משולשת, כלומר זה לא דומה לפוליגמיה אלא דבר אחר לחלוטין). אני לא חושב שיש איזושהי זכות לאמץ. אימוץ הוא דאגה של החברה לילדים שאין להם משפחה, ובמסגרת זו היא עושה זאת במה שהיא רואה כמשפחה. אם למישהו יש תפיסה אחרת של משפחה, זה לא מקנה לו זכות מוסרית או דמוקרטית לקבל ילד לאימוץ. אם לא מאפשרים למישהו להביא ילד לעולם, או שמפלים אותו בזכות לקנות ילד (זה אפשרי רק ביבוא ככל הידוע לי) אז אפשר לדבר על אפליה ופגיעה, אבל לא באימוץ.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer