אין עונשין מן הדין
שלום הרב,
ראיתי בתשובה קודמת שרשמת שיש מחלוקת האם בק"ו מסוג של "בכלל מאתיים מנה" אומרים את הכלל שאין עונשין מן הדין או לא.
שאלתי היא – כיצד ניתן לומר שבקל וחומר מסוג זה לא חל הכלל של "אין עונשין מן הדין", והרי כל עיקרו של הכלל שאין עונשין מן הדין נלמד ממקרה של בכלל מאתיים מנה.
כפי שמובא במסכת מכות דף ה ע"ב –
"לימדתנו רבינו שאין עונשין מן הדין דתניא (ויקרא כ, יד) איש אשר יקח [את] אחותו בת אביו או בת אמו אין לי אלא בת אביו שלא בת אמו ובת אמו שלא בת אביו בת אמו ובת אביו מנין ת"ל ערות אחותו גילה עד שלא יאמר יש לי בדין אם ענש על בת אביו שלא בת אמו ובת אמו שלא בת אביו בת אביו ובת אמו לא כל שכן הא למדת שאין עונשין מן הדין"
הרי אחותו שהיא גם בת אביו וגם בת אמו כוללת בתוכה אחותו שהיא רק בת אביו או רק בת אימו, כלומר בכלל מאתיים מנה, ואף על פי כן זהו המקור לפי הברייתא לכך שאין עונשין מן הדין?
אכן, ויש עוד מקורות כאלה (כמו הקו"ח מהפתיחה לכרייה שהזכרתי). אני מבין שלשיטת אותם הסבורים שעונשים מן הדין על קו"ח כזה הוא "אם אינו עניין". יש כאן ייתור שמלמד אותנו שלא עונשים מן הדין. אבל למרות שהקו"ח שממנו הוא נלמד הוא בכלל מאתיים מנה אנחנו מיישמים אותו לקו"ח רגיל בגלל ההיגיון.
וכעין זה בגיטין לא ע"א במימרא של רבי אלעזר בן גמלא, שם פסוק שנאמר על תרומת מעשר מיושם לתרומה גדולה בגלל שהוא לא שייך בתרומת מעשר. ועוד על זו הדרך.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer