אין שמחה אלא בבשר ויין.
אני רואה באימרה הזאת תאור מצב שבו רוב האנשים שמחים בבשר ויין וזה מסב להם ענג. אבל לא שזה "חוק טבע" שזה מייצר שמחה. ענין העונג נמדד במבחן הסובייקט, כל אחד מתענג מדברים אחרים. אני שואב זאת גם מההיתר לתענית חלום, כי זה מסב ענג לכן מותר וגם אני רואה בהיתר זה כלל מנחה לדיאטות, ניקויי רעלים, אלרגיה לא נעימה וגמילה לגלוטן לגבי לחם משנה וכו' , אני לא מדבר על אלרגיה מסוכנת . ברור לי שטבעונות וצמחונות מטעמי מוסר מעל זה. כי זה צער בעלי חיים, אבל אני לא צריך את זה מספיק שזהו רצונו של האדם ואי מילוי רצונו יפר את המצווה של ענג ושמחת השבת. אני מבין שאדם כזה יצטרך לצאת לידי חובה בשמיעה לגבי לחם משנה. מי שאוהב משחקי אותיות אז ההיפך מענג זה נגע. איך אתה רואה את פניי הדברים? בתודה מראש