אינדוקציה והכללה לינארית
בעבר קראתי אצלך על הבעייתיות שבהכללת תצפיות לכדי חוק מתמטי.
לטענתך, ישנן אינסוף הכללות אפשריות (פולינומים בדוגמא שהבאת) ולאו דווקא ההכללה הפשוטה (קו לינארי) היא הנכונה.
בעבר התייחסתי לטיעון הזה כטיעון נוסף בשבח האינטואיציה. אבל לאחרונה יצא לי לחשוב עליו שוב ונראה לי שהוא פשוט מקרה פרטי של שימוש בעיקרון האינדוקציה- עד היום הנסיון הראה שלרוב ההכללות הפשוטות עובדות ולכן אנחנו ממשיכים להשתמש בהם.
לאור זאת יש לי שתי שאלות:
1. האם אתה מסכים עם התיאור שלי- ששימוש בהכללה לינארית זה פשוט מקרה פרטי של שימוש באינדוקציה?
2. האם מלבד אינדוקציה וסיבתיות ישנם עקרונות נוספים שאנו משתמשים בהם למרות שאינם נובעים מתצפית ?
- אני מסכים שזה מקרה פרטי, אבל כשאתה בא לבסס את השימוש באינדוקציה אינך יכול להשתמש באינדוקציה כדי לעשות זאת. כבר דייויד יום עמד על כך.
- יש המון. כל כללי הלוגיקה למשל. חישובי הסתברות. התער של אוקאם.
האם לא ניתן להעמיד את כללי ההסתברות והתער של אוקאם על עיקרון האינדוקציה. סופו של דבר, הסיבה שאנחנו משתמשים בהם היא כי יש לנו נסיון טוב איתם.
לדעתי לא. הם קדמו לניסיון. במידה מסוימת הוא מבוסס עליהם. כמובן שבכל דבר ניתן להעמידו על הניסיון, כמו למשל המתמטיקה. יש לנו ניסיון שצירוף של שני חפצים ועוד שלושה נותן חמישה. אבל טענתי היא שהתובנה 2+3=5 קודמת לניסיון. הוא אולי מסייע לנו להבחין בה (אמצעי דידקטי) אבל הוא לא המקור שלה. בזה כמובן החל הוויכוח שלנו כאן.
אני חושב שקשה להגיד שהשימוש בתער של אוקאם מוצדק בגלל האינטואיציה שיש לגביו. בניגוד לכללי הלוגיקה והמתמטיקה בהם אין משמעות לחשיבה שלנו אם נשלול אותם, ניתן לדמיין עולם בו התער לא עובד. אם הנסיון שלנו לא היה מצדיק את השימוש בתער, כנראה שהיינו נוטשים את השימוש בו.
דרך אחרת להסתכל על התער היא שהוא מניח שכל רכיב בתאוריה שאינו מושתת על תצפית או לוגיקה הוא ״חשוד לטעות״ ובגלל זה אנחנו רוצים למעט ברכיבים כאלו ככל הניתן. כלומר- התער רוצה שנשתמש באינטואיציה מעט ככל האפשר.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer