אמת אובייקטיבית

שו"תאמת אובייקטיבית
אביה שאל לפני 6 שנים

שלום הרב,
אני מניח שהקב"ה נתן את התורה הוא התכווין לאמת מסויימת, בהנחה שמערכות השיקולים הם מערכות שבנויות על מימדים אפירויורים, איך הקב"ה מצפה מאיתנו שנגיע לאמת האובייקטיבית? או לחילופין, אם יש אמת אוביקטיבית כיצד ניתן להגיע אליה אם בכלל ניתן? 
*השאלה החריפה לי לאור הספר את אשר ישנו.. ששם מתוארת בחריפות המערכת המיתוסית שבנוייה בצורה אפריורית ביסוד כל מכניזם.

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 6 שנים

הוא כנראה התכוין למסגרת מחשבתית ומעשית ולא לשורות תחתונות, אחרת היה עליו לפרט יותר. הוא כנראה גם מכיר בני אדם כי הוא ברא אותם, ולכן ההנחה שלנו היא שמה שנפרש מקובל עליו למרות שאין לנו דרך להגיע לאמת אובייקטיבית. בפרט שכפי שהסברתי בכמה מקומות חשובה לו האוטונומיה  בקבלת ההחלטות שלנו לא פחות מאשר האמת שבשורה התחתונה.
ראה כאן:

האם ההלכה היא פלורליסטית?


וכאן:

האם ההלכה היא פלורליסטית?

אביתר נחשוני הגיב לפני 6 שנים

זאת אומרת שאנחנו יוצרים את האמת האובייקטיבית? כי אם ישנה ואיננו יכולים להגיע אליה מאחר ואנו מונעים בצורה סובייקטיבית מה משמעותה של האמת?

מושה הגיב לפני 6 שנים

אי אפשר ליצור אמת אובייקטיבית כי היא לא אמת. אמת יש רק אחת. כי אם תחשוב שיש אמת אובייקטיבית אז אתה תצדיק את הגנב שגנב כי אין לו מה לאכול. ואת הרוצח שרצח כי בא לו להעניש את הנרצח שחטא לדעתו ונאף עם אחותו. האמת היא לא מבחינת האומר אלא מבחינת עצמה היא.

דגילה באמת אובייטיבית היא למעשה עיוות האמת הראציונלית. בדוק

mikyab צוות הגיב לפני 6 שנים

מי אמר שאנחנו יוצרים את האמת האובייקטיבית? אתה סקפטי מדיי כלפי יכולותינו ותובעני מדיי ביחס למוטל עלינו.
יש לנו יכולת להגיע לאמת אבל נכון שאין וודאות ואין ערובה שתמיד מגיעים אליה. מאידך לא נדרשת מאיתנו האמת האובייקטיבית אלא לעשות מה שנראה לנו כאמת (כלומר ככוונת התורה).
המערכת המיתית שעליה דיברתי מסייעת לנו להגיע לאמת ולא בהכרח מפריעה. אלא שהאמת מנוסחת וצבועה בצבעים של המערבת האפריורית הזאת. כמו שגל אלקטרומגנטי נתפס אצלנו במונחי אור וצבע. זו לא טעות אלא ניסוח או צביעה של התופעה בצבעי ההכרה שלנו. יצור עם הכרה שונה יתפוס את אותו גל אלקטרומגנטי בשפה או צורה שונה (כמו סימפוניה קולית, או בכלל מדיום אחר).

מושה הגיב לפני 6 שנים

כבוד הרב, לי נראה שאנחנו תקועים בכדי להגיע לאמת שהיא כוונת התורה, בעבר הדגמתי מקרים חריגים שאמרת שצריכים בי"ד גדול וחכם יותר בכדי לשנות הלכות שהבי"ד הקדום קבע. אבל מצד שני אין לנו אפשרות להקים בי"ד כזה, אז יש פה לעג לרש. כי מצד אחד אתה אומר שאנחנו לא נדרשים לאמת האובייקטיבית ומצד שני לעשות מה שנראה לנו כאמת (כוונת התורה) וזה לא ככה, אז להגיד כל פעם תורת ה' אמת ובפועל אי אפשר ליישם זאת- אז זה סוג של שקר. במילים אחרות אני חייב להזכיר את הדוגמא… מהעבר, אנחנו קוראים בתורה כל פעם , לפני שבועיים בפרשת פינחס קראנו ובחודש השביעי באחד לחודש, מקרא-קודש יהיה לכם–כל-מלאכת עבודה, לא תעשו: יום תרועה, יהיה לכם. ובמציאות אנחנו כבר 2000 שנה חוגגים יומים את החג. זה נכון שאסור לשנות מילים בתורה שבכתב, אבל יש פה אי התאמה למציאות הקיימת. לקרוא משהו ולנהוג לפי משהו אחר… ? כהדגמתך התורה היא סימפוניה אחת וההלכה היא סימפוניה אחרת אז צריך לשנות את התוים… או להתאים את ההלכה החדשה לתוים הישנים. היה איזה מלך שדחה את הפסח לפי ההלכה, אבל הוא לא נתן חוק בל יעבור מבלי תנאים שתמיד ידחו את זבח הפסח. רק כשהתנאים מתקיימים… מותר לדחות את הפסח, וזה לא היה קשור לסנהדרין או לבי"ד בכלל. אז למה הלכה לקדש יומיים ראש השנה נהפכה לקבועה עד ימינו… מה מצדיק את זה? תשכנע אותי

עם האמת צריך ללכת עד הסוף ולא חצאי דרכים. אי אפשר לערבב אמת עם דברים לא אמתיים כי חצי אמת נחשבת שקר.

mikyab צוות הגיב לפני 6 שנים

העובדה שאין לנו סנהדרין אכן מצערת. אמנם יש לפעמים דרכים לשנות דברים גם בלי סנהדרין.
בכל אופן, התורה היא אמת במובן הזה שראוי ונכון לקיים אותה כפי שהיא מחייבת (גם אם זה לא קולע לרצון המקורי של הקב"ה. זה כנראה מה שהוא רוצה שנעשה).
הדוגמה של היומיים היא ממש שולית ולא משמעותית. נכון שלעשות יומיים בזמננו זה מגוחך, אבל החריגה מלשון התורה היא ממש לא משמעותית. עושים זאת בגלל דיני ספיקות ולא כתוב בתורה שאסור להחמיר מספק. לשיטתך, תמיד כשחכמים מתקנים משהו זו הוספה על התורה (ועל כך כבר עניתי לך לפני כמה ימים).

מושה הגיב לפני 6 שנים

לשיטתי, אם משהו לא במקום צריך לטפל בו.

ואם חכמים תקנו משהו שכבר לא רלוונטי הוא מבחינתי אמור להיות מבוטל.

אני לא יודע על איזה ספק אתה מתכווין, ומי אמר שבימינו איי אפשר לצאת מהספק הזה במאה אחוז?

דעתי אין שיוויון בזה שאנחנו אומרים וחושבים שה' רוצה שנעשה מה שהתורה מחייבת גם אם זה לא קולע לרצונו. ולדעתי זה כנראה מה שהוא לא רוצה שנעשה. אלא רצונו הוא שנעשה מה שאמר לנו כפי שאמר לנו ולא כפי שאנחנו מבינים.. בלי לנסות להכשיר את השרץ או לעשות פרוזבולים ושיטות עקיפה…

דוד הגיב לפני 6 שנים

מושה, ה' בין השאר אמר לנו להקשיב לסנהדרין (שקבעה לחגוג יומיים ראש השנה). פתאום לזה לא בא לך להקשיב? ה' נתן לנו את ההלכה וסמוך עליו שהוא יודע מה הוא עושה.

יצחק הגיב לפני 6 שנים

הרב, אני לא מבין מה זה "ה' רוצה שנעשה את התורה כפי שהיא מחייבת, גם אם זה לא קולע לרצונו" זה ממש נונסנס. יש לה' פיצול אישיות? רצון "עמוק" ורצון פרקטי? הוא לא תכנן מראש שיהיו סטיות מהתוכנית ועכשיו הוא מתלבט ומעדיף שנעשה ככה?

מושה הגיב לפני 6 שנים

דוד, אני התייחסתי לזה כבר, יותר מפעם אחת וגם בבלוג אחר, אם היית קורא בצורה עיונית היית מוצא שכלום לא מצדיק "ספק" שקרי במיוחד שנמשך 2000 שנה.

דוד, כשאנחנו מדברים על רצון ה', זה חייב להיות רצון ה' הנקי, (ראה מה כתב יצחק ואולי תבין), אנסה להסביר את הנונסנס שדיבר עליו יצחק בהודעה מעליי, זה שה' הנחנו לשמוע לסנהדרין- אין בעיה, אבל מתי מתחילה הבעיה? כשאנחנו יודעים בברור שהם הנחו יומיים ראש השנה כדי לצאת מהספק, אין לי עוד סיבות כשרות להכשיר את העיוות הזה בימינו, למה זה עיוות? כי אמרתי כבר, בימינו אפשר לצאת מהספק הזה בקלי קלות במאה אחוז. מבין? מאמין?

אנא התייחס במענך גם לדברי יצחק בהתחשב בכך שאני אבהיר את זה עוד: ה' רוצה שנעשה את התורה (התורה היא אמת בלעדית, נצחית) לעומת זאת ההלכות משתנות הן אמת זמנית. אי אפשר להגיד חו"ח לתורה שבכתב שהיא לא אמת או לעקור מדבריה בצורה לא מקובלת או לא נכונה- זה אסור! שאני אוכיח? מקובל עליך? מסכים?

וגם אי אפשר להגיד שהתושבע"פ היא לא אמת- אין דבר כזה- למה? כי היא חיה ונושמת את הרגע, הלכה במשמעה הולכת עם המצבים בחיים, מדייקת את עצמה ואת התורה לרצון ה' האמיתי בכל רגע ובכל מצב נתון…

עכשיו אנא ממך, אל תגיד לי שלא בא לי להקשיב לסנהדרין, זה שקר.

הסנהדרין החליטו מה שהחליטו בזמן שהחליטו, לא ייתכן שהחלטתם בעניין זה יהא שריר לגהי ימינו- אין אין אין- לא קיים דבר כזה. אתה יודע מה- שכנע אותי….

יצחק הגיב לפני 6 שנים

מושה, אני דוקא מסכים עם דוד, ואבהיר את כוונתי.
ברור לי שה' כרגע רוצה שנעשה ראש השנה יומיים. למה? כי הוא ציווה אותנו להקשיב לסנהדרין. כרגע הסנהדרין החליטו על יומיים ראש השנה, וההלכה/התורה (אני לא מבין למה אתה מתעקש להפריד) אומרת לי שאין בי"ד רשאי לבטל דברי בי"ד חברו עד שיהיה גדול ממנו בחכמה ובמניין. אז כרגע החלטת הסנהדרין היא יומיים ראש השנה, אתה יכול לחשוב שזה טוב או לא, אבל זו ההחלטה, וכשתקום סנהדרין נשנה אותה.
הנונסנס הוא לומר שיש לה' רצון "אמיתי" ורצון אחר שאומר שנעשה כפי ההלכה הנוכחית והוא רוצה שכך נעשה. אני טוען שיש לו רק רצון אחד והוא שנעשה את ההלכה ואני חושב שהרב יסכים.

מושה הגיב לפני 6 שנים

לא ייתכן שאם אין סנהדרין משום מניעה, אנחנו לא נקום ונעשה משהו..

למה המשל דומה, תקשיב היטב.

אבא לקח את בניו לחוף מבטחים, ואמר להם שלא יזוזו משם עד שיבוא בעצמו לקחת אותם. עברה שנה עברו שנתיים עברו 10 שנים עברו 30 שנה עברו מאה שנה עברו 300 שנה עברו 1000 שנים עברו 2000 שנים והנינים עדיין שם מחכים לאבא שיבוא… כפי שהובטח להם…מדור לדור… הבנת את הנמשל?

למי שיש שכל אבל באמת שכל, לא היה מחכה יותר משבוע.
בוא נעשה חושבין- מה היתה המחשבה של האבא? להציל את בניו מהאויבים. ברגע שחלפה הסכנה, ואפשר לברר זאת, אין מה להישאר תקועים שם.

הרצון האמיתי הוא לא שהם יהיו תקועים שם, אלא יהיו בחוף מבטחים עד עבור הסכנה גם אם הוא באמת לא יבוא לקחת אותם אחרי שיגלו שהסכנה חלפה.

אתה יודע כמה זמן וכמה יהודים כאלה היו תקועים במסתורים שלהם כי לא ידעו שהמלחמה נגמרה עם הנאצים?

יצחק הגיב לפני 6 שנים

מושה, ההבדל הוא שה' הוא לא אבא והוא יודע מה הוא עושה. האבא עלול למות או לשכוח וכו' אבל ה' לא.
אתה מציע "לעשות חושבין" ולהיכנס לראש של ה'. זה הרבה יותר גרוע מדרישת טעמא דקרא . ("כי לא מחשבותי מחשבותיכם")

אביתר נחשוני הגיב לפני 6 שנים

כשהרב אומר שזה דומה לצבעים אזי לא מובן לי שכן בצבעים מלכתחילה אין להם צבע והצבע הוא בהכרתנו ממלא לא שייך יותר נכון כי אין יותר נכון!, אבל ביחס לאמת, יש אמת מסויימת שהיא הנכונה בסוף לא כולם צודקים.. אז לא הצלחתי להבין איפה אני עומד ביחס לאמת?

מושה הגיב לפני 6 שנים

יצחק איכזבת אותי. אין לי טעם לדבר איתך כי זה כבר עבר את הגבול המינימום שהיצבתי לרמה שתוריד אותי. אני מצטער… דווקא בהתחלה הראיתה הבנה והסכמה ואח"כ התחלת להתנגח חזק בכדי להישאר במסקנות הקיימות. לדעתי אתה תשלם על זה ביוקר . ההודעה האחרונה שלך בטלה ומבוטלת רק מקריאה בכל הודעותיי הקודמות.

mikyab צוות הגיב לפני 6 שנים

זה דומה לצבעים כי פעמים רבות האמת האובייקטיבית היא מופשטת והיישום שלה מתנסח בצבעים של האדם שחושב אותה והחברה שמקיימת אותה. דוגמה מובהקת לזה היא הצניעות. יש אמות מידה מופשטות של צניעות שנכונות תמיד, אבל היישום למעשה תלוי מאד בנסיבות ובאדם. אבל זו דוגמה מובהקת ויש עוד רבות אחרות.

מושה הגיב לפני 6 שנים

יצחק, המשלתי את הסנהדרין ל"אבא" כי הם נתנו את ההוראה לעשות יומיים. וה"בנים" זה אנחנו עם ישראל. ואם הם עושים זאת הם חייבים לנמק ולא די בזה שהם חכמים מאוד וזהו. או כי אינינו מסוגלים להיכנס למחשבותיהם כי זוהי מטרת הלימוד תורה אחי, לא להיות אדם שלא מבין מה הוא עושה כי מישהו חכם ממנו אמר לו. בחיים אל תחשוב שאם אתה עושה משהו נכון לדעתך אבל לא מוצדק או לא אמיתי- אל תחשוב שאתה צודק. צריך לקנא יותר לה' ולא לחכמים ולסנהדרין. למד מפינחס הכהן. ותמיד צריך למצוא את הדרך לחזור לדבר ה' המקורי. תורתי אל תעזובו. ועבדתם את ה' אלהיכם? מהי העבודה בדיוק? לשמוע בקולו יותר מלשמוע לחכמים. המיוחד כשאין ספק ושאין סיבה מוצדקת. זה שה' ציוונו לשמוע לסנהדרין, הוא לא התכווין בשום אופן שנעשה מצוות בשקר, ציוה אותנו יום אחד ולא יומיים. ואל תגיד מחר…. כי על כל דבר יביאך ה' למשפט. ועל כן אמרתי אותו תירא כי אם לא- אז תשלם על זה ותצטער על זה. אפילו החכמים צריכים להיזהר כשעוקרים את התורה מה אתה חושב, ואם פתיים היו כל הדורות כי חיכו לסנהדרין חדשה מבלי עשייה אז לא צריך להמתין במיסתור צריך לצאת וזה הנמשל….. ומהי תשובתך? לחיות בשקר. כל הכבוד לך…

יצחק הגיב לפני 6 שנים

מושה, כרגיל אתה משמיץ (בתגובתך הלפני אחרונה) למרות שאתה טועה בגדול.
בהחל צריך לקנא לה' יותר מלסנהדרין. הבעיה היא שה' ציווה אותנו ללכת לסנהדרין בכל שאלה שתהיה לנו ונתן להם כוח להחליט. אנחנו עושים מצוות ב"שקר" כי ה' ציוה על יום אחד של רש השנה (א' תשרי). הסנהדרין קבעה שיש חג גם בב' תשרי ועושים בו את אותם דברים וזו זכותה של הסנהדרין לעשות ככה. אני דוקא כן יודע מה הסיבה. הסיבה היא שחששו לספקות וכו' ולכן קבעו את זה. כיום מכיוון שאין ספקות, אני בהחלט מסכים שכשתהיה סנהדרין גדולה בחכמה ומניין נשקול ברצינות לבטל את היום השני. תראה, כל הזמן אתה מדבר בשם ה', נכנס לראש שלו וקובע בשבילו מה הוא רוצה ולמה הוא ציוה על סנהדרין ומתי לדעתו לא להקשיב להם. כל הכבוד. יכולת פשוט להחליט שה' רוצה שכל המצוות יתבטלו החל מ2010 וזה היה פותר גם את "בעיית" ראש השנה.
ה' ציוה עליי לקיים ראש השנה יום אחד, וגם להקשיב לסנהדרין שהוסיפו חג בב' תשרי, וזה מה שאני עושה. אתה יכול לבחור לוותר על מצווה של ה' (הקשבה לסנהדרין) אם אתה רוצה, אני לא רוצה.

אביתר נחשוני הגיב לפני 6 שנים

אני עדיין לא מצליח להבין איך זה קשור לצבע שכן גם בצניעות בסוף הרעיון האפלטוניסטי אמור להיות מיושם בצורה מסויימת, ככה שאני נוטה לחשוב שאלוהים רואה לא את כלל ההבנות האנושיות כלגיטימיות, או ליתר דיוק הוא אמור להתבטא בצורה אחת.

mikyab צוות הגיב לפני 6 שנים

ואני נוטה לחשוב שלא. כנראה נותרנו במחלוקת.

השאר תגובה

Back to top button