אנטרופיה של חיים

איזו מהטענות שלי לא נכונה?
(להבהרה איני חולק על העקרון הפיזיקלי. טענתי היא שחיים לא יותר 'מורכבים' פיזיקלית מסינגולריות או ממדבר סהרה)

חיים הם הרבה יותר מורכבים. לאין שיעור יותר. אבל איני יכול כאן להציג חישוב. שים לב שגם אתה לא הצגת אותו. אינטואיטיבית, חשוב על המעבר ממדבר סהרה לייצר יצור חי. זה מאד לא סביר. אבל שמיצור חי ייווצר מדבר זה אפשרי.

אני מסכים שחיים מרגישים אינטואיטיבית יותר מורכבים, אבל כל החידוש של הרב היה לתת לטענה הזו משמעות אובייקטיבית, בעזרת אנטרופיה. מה שלדעתי לא מחזיק מים. אגב, כשאתה מדבר על מה יכול ליצור דבר אחר אתה משנה את ההגדרה שלך למורכבות, זה לא בהכרח קשור לאנטרופיה..
מדוע הטיעון הפיזיקו תיאולוגי לא הולך כך: עולם שמתחיל במצב בו כל החומר מרוכז בנקודה אחת הוא מאוד מיוחד ומורכב (אנטרופיה מאוד נמוכה). לכל מורכב יש מרכיב וכו'?

קודם כל, כתבת למעלה שאתה חושב הפוך. שהמדבר מורכב יותר. זה לא נכון.
לעצם העניין, אתה מערבב בין שני מישורים. לא הבאתי את האנטרופיה כדי להציג מדדים כמותיים למורכבות. הבאתי את זה כדי לדחות את הטענה שמורכבות היא עניין סובייקטיבי. המורכבות של חיים גבוהה יותר אובייקטיבית, וזו עובדה מדעית. כדי להגיע למספר מדויק יש לעשות חישוב וכאן אין המקום לזה (אני גם לא מכיר את פרטי החישובים, אבל הם ישנם. יש אפילו חישוב כמה אנטרופיה הייתה צריכה להיות במפץ כדי שייווצרו חיים).
הטיעון שהבאת בסוף הוא אותו טיעון עצמו. נוצרו דברים מורכבים ולכן יש יוצר. אלא שהחיים הם הדבר הכי מורכב ולכן הכי ברור להתייחס אליהם. אבל אין שום עניין עקרוני דווקא בחיים.

התכוונתי שאם אתה מגדיר מורכבות לפי האנטרופיה, אז יוצא שהמדבר מורכב יותר (יש לו אנטרופיה נמוכה יותר), ולכן אני לא חושב שאנטרופיה זו הגדרה טובה למורכבות באופן שבו אנחנו מתייחסים אליה (כאמור, אינני חולק על העקרון הפיזיקלי, רק אני אומר שהוא לא תואם את ההבנה האינטואיטיבית שלנו למורכבות).
לא ממש הבנתי את השורה התחתונה – האם אתה מגדיר מורכבות לפי גודל האנטרופיה (דהיינו אנטרופיה נמוכה יותר = מורכבות גבוהה יותר)? ואם לא, אז מהי ההגדרה שלך?
(ראיתי הגדרה מעניינת וטובה יותר לדעתי, שמורכבות היא איזון בין פשטות (או אחידות) לכאוס)

אנטרופיה מדד מצוין למורכבות. לא הייתי מרחיק לכת וקובע אותו כהגדרת המושג. גם כתבתי לא פעם שהטיעון הפיזיקותיאולוגי לא מסתמך על החוק השני של התרמודינמיקה (שכן אחרת אני צריך להניח שהוא מופר שוב ושוב במהלך ההיסטוריה). יתר על כן, החוק קובע את המסגרת שבתוכה הכל מתנהל, אבל הטיעון עוסק במסגרת עצמה (מה שכיניתי טיעון מן החוקים ולא הטיעון שבתוך החוקים).