אקדמיה מול ישיבה

סליחה על השאלה, כי זה עניין פרטי ואני מבין אם הרב לא ירצה לענות, אבל איך זה היה כך ? בדר"כ קובעים את מקום הדירה לפי העבודה והיית ר"מ בירוחם, לא ? האם ללכת ולהיות מלמד נשים במדרשה בבר אילן היא לא קצת ירידה במעמד המקצועי ובאתגר ובחשיבות הלימוד ? ( מנסיוני בנות הן יותר פתיות מבנים בנושאים תורניים ( ראה ערך בעולם החרדי. אבל נדמה לי שזה נכון בכלל. הם בדר"כ נגררות אחרי הבנים) ואם כבר הרב צריך קודם כל ללמד בנים)

קצת ביוגרפיה:

רמד"א היה במקביל בעולם הישיבות ובעולם האקדמי. בישיבת נתיבות עולם בבני ברק, השתלם בתחום הלמדנות, ובמקביל למד פיזיקה באוניברסיטת בר-אילן ובהמשך במכון וייצמן. ובזה נסתיים עיסוקו האקדמי.

את מלאכת ההוראה שלו עשה רמד"א בעולם התורה. בתחילה בישיבת ההסדר בירוחם, והמשך במדרשה בנות ובמכון הגבוה לתורה של אוניברסיטת בר-אילן, שניהם מוסדות תורניים-ישיבתיים שנועדו לשמר ולהעצים בקרב הסטודנטים את התורה הישנה והטובה, לא 'תורתם של מדעי היהדות'.שאליהם מעולם לא נכנס רמד"א במסגרת אקדמית.

לעולם הרזון נכנס רמד"א בתחילה במישור הגופני, ובהמשך גם בעולם הרוחני, בנסותו ליצור 'תיאולוגיה רזה", שהיא יצור חדש, לא תורה ולא מדעי היהדות. ועליה יאמרו המושלים: ברוך חכם הרז"ים 🙂

בברכה, ירון דוב הלוי שפיגל-ישפ"ה,
'

מי גילה לך רז זה שצ"ל?

לש"צ

לא ענית כלום. כל הדברים שכתבת ידועים לכל חוקר ודורש מתחיל באינטרנט.

לעמנואל – שלום רב

השואל שפתח את הדיון שאל למה עבר רמד"א מהישיבה לעולם האקדמי. לזה עניתי שהתהליך היה הפוך. רמד"א פנה במקביל ללימודי הישיבה ללימוד אקדמי של פיזיקה, וחזר לעולם הישיבתי כדי ללמד בו. ישיבת ההסדר בירוחם, המדרשה לבנות והמכון הגבוה לתורה הם מוסדות תורניים, שנועדו להעצים סטודנטים ברוחו של בית המדרש,, ולא לימוד יהדות אקדמי.

לשאלתך, מדוע פנה רמד"א ללימוד בנות ולא בנים, עניתי שהוא מכהן גם כר"מ ב'במכון הגבוה לתורה' שהוא בית מדרש לבנים, וקושייתך מעיקרא ליתא. ובכלל, מי אמר שלימוד תורה לנשים חשוב פחות? גם במתן תורה פנה ה' תחילה ל'בית יעקב'.

וכבר כתב הראי"ה ב'עין איה', שהתשובה לטענת המלאכים מה לילוד אישה בינניו', היתה 'לקבל תורה באנו', תכונת הנכונות לקבל דעת, להיפח לדיעה 'מבחוץ' – היא תכונה נשית מובהקת, שמכח האם עוברת היא אל הבן הלומד. ולדברי רבי ברכיה (יומא ע) תלמידי חכמים נקראים 'אישים' משום שהם משלבים את הגבורה של הגברים בענווה של הנשים.

לנשים יש גם יותר חוסן ואמונה. הם המשיכו להאמין גם כשהגברים כשלו בעגל ובמרגלים. וכמה אמונה וכוח רצון צריך כדי להרות ללדת ולגדל ילדים רכים. אף שמה של ה'אם' בא מתכונתה להיות אומנת לילדיה מתוך אמונה.

בברכה, ירון דו"ב שפיגל-ישפ"ה

פיסקה 3, שורה 2
… 'לקבל תורה באתי'. תכונת הנכונות לקבל דעת, להיפתח לדיעה 'מבחוץ'…