אקסיומות ופוסטמודרניזם
היי מיכי מה שלומך? שמי אסף.
כל טיעון לוגי בא מאקסיומות. כמו: 1) סוקרטס הוא בן אדם. 2) כל בני האדם הם בני תמותה. אז המסקנה היא שסוקרטס הוא בן תמותה.
האקסיומות הן מהאינטויציה שלנו, אבל לכל בן אדם יש אינטויציות שונות. אז כל אדם יכול להסיק דברים שונים ונקבל את הכל במדה שווה כי זה האקסיומה שלו. איזה דרך יש לנו לשפוט איזה אינטויציות הן יותר נכונות, בשביל לא ליפול לפוסטמודרניזם?
אתה משתמש באינטואיציות שלך ולא של אף אחד אחר. לכן האקסיומות שעליהן תבנה טיעונים הן אלו שלך ולא של אף אחד אחר. אם יש מישהו אחר עם אינטואיציות שונות ואקסיומות שונות, אז יש לכם ויכוח. לגיטימי לגמרי.
עדיין ניתן לנהל דיון על אקסיומות. הכלי שמשמש לזה הוא רטוריקה ולא לוגיקה, כי הלוגיקה יוצאת מההנחות והרטוריקה היא כלי לבחון את האקסיומות עצמן. בדרך כלל הרטוריקה היא כלי לדיאגנוזטיקה עצמית, כלומר כלי שעוזר לך לאתר מהן האקסיומות שלך. לפעמים אתה חושב שאמה מאמין ב-X וכשאתה בוחן את ההשלכות או סתם מזווית אחרת, אתה מגלה שטעית בעצמך, ובעצם אתה מאמין ב-Y. כך למשל ההוכחה מן המוסר מגלה לאדם שחושב שהוא אתאיסט שאם הוא מאמין במוסר תקף הוא כנראה מאמין באלוהים בלי להיות מודע לכך.
ואם אחרי הכל נותרתם במחלוקת, אז יש לכם דעות שונות. מה הבעיה? אם אתה מוטרד מהשאלה מי מכם צודק, חשוב שוב על טיעוניו של האחר ותגיע למסקנות שלך. אם דעתך לא השתנתה אז זוהי דעתך. ראה בטור 247-8.
אין בעיה להיות במחלוקת אחרי שאנחנו דנים אבל בסופו של דבר נהיה בכך שאתה חושב כך ואני אחרת "וכל אחד אם האמת שלו". זה לא מצב פוסטמודרני?
ממש לא. זה שיש מחלוקת לא אומר שאין אמת. יש אחד צודק והשני טועה. כמו שכשאתה רואה כמה דעות לגבי מוסר זה לא אומר שאין מוסר מוחלט. אחד צודק והשני טועה. כל אחד פועל לפי האמת שלו אינו פוסטמורניזם. הפוסטמודרניזם טוען ששניהם צודקים (או שאין צודק).
"אם אתה מוטרד מהשאלה מי מכם צודק, חשוב שוב על טיעוניו של האחר ותגיע למסקנות שלך. אם דעתך לא השתנתה אז זוהי דעתך"
אבל אם השני גם עשה זאת ונשאר בדעתו, אז האם על שניניו להישאר בספק??
ברור. אתה חושב שיש לו פרוטקציה אצלי?
ברור שכן.
א) הרב מאמין באלוהים.
ב) הויכוח על אלוהים הוא עתיק בפילוסופיה.
ישנם הרבה אנשים חכמים בשני הצדדים.
ג) כל צד מכיר היטב את הצד השני וכותב על כך רבות.
ד) בכל זאת כל צד מכריע בשאלה ולא נשאר בספק. למרות שאנשים חכמים אחרים חושבים אחרת.
למשל הרב מיכי אברהם.
מסקנה) יש לך פרוטקציה אצלך.
על פני הפילוסוף האתאיסט.
. ראה בטור 247-8.
כתוב שם במפורש שבכזה מקרה אין סיבה להמשיך בדעתך.
תצטרך כנראה לקרוא שוב.
יש הרבה מקומות אחד מהם:
"השאלה כיצד השני גיבש את עמדתו רלוונטית בכל סוגי הוויכוחים, ולכן היא רלוונטית בבואי להכריע לגבי הישארות בעמדתי שלי. כעת זו כבר לא סיטואציה מיוחדת, דוגמה חריגה שבה קיומו של עמית חולק לא משפיעה, אלא מדובר בשיקול שיכול לעלות בכל ויכוח. כמובן שלא נכון ליישם זאת בכל ויכוח. זה יכול להיות רלוונטי בכל ויכוח, אבל רק אם באמת הגעתי למסקנה סבירה שבן השיח שלי בוויכוח הזה לא גיבש עמדה מתוך בחינה רצינית של מכלול השיקולים. (!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!) כפי שהסברתי למעלה, זה שיקול רלוונטי אך ורק אם באמת זהו המצב לדעתי"
אז האם אתה חושב שכל הפילוסופים והמדענים האתאיסטים בעולם באמת ובתמים נעולים!?!?!?!?!?!?!?!?!?!??
או שאולי הם הגיעו למסקנה אחרת ממך. כי במידה והם לא נעולים אז אתה כתבת במפורש שאין סיבה להמשיך לאחוז בעמדתך.
בהחלט כן. הם הגיעו למסקנה שגויה כי הם נעולים או שטעו בשיקול הדעת.
לטעון שהם טעו בשיקול הדעת לא מהווה תירוץ במאמר אלא רק אם הם נעולים ולא בדקו טוב.
כי אחרת ההנחה שאתה טועה זהה להנחה שהם טועים (מדי אמת).
ולטעון שחצי מהפילסופים והמדענים בעולם נעולים לא נשמע לך כרעיון דחוק ואד הוקי?
??
כתבתי את דעתי. לדעתי הם נעולים. האטמוספירה האקדמית מוליכה אנשים לכיוון הזה בצורה מאד לוחצת.
נשמע לא הגיוני, יש כלכך הרבה פילוסופים אתאיסטים שזוהי טענה מוזרה מידיי.
הרי פילוסופים יודעים לערר על הנחות יסוד אז אין ספק שהם הגיעו למסקנה הזאת לא מתוך שהם נעולים.
זה מטרת הפילוסופיה חקר האמת.
אז מעניין איך הם מגיעים למסקנות כה שונות זה מזה. טוב, מיציתי.
ההפך, כי האדם לא מסוגל להגיע לאמת. ממילא ברור מדוע הם מגיעים להנחות שונות זו מזו….
שכחתי לציין שע"פ מחקרים שקראתי רוב הפילוסופים אתאיסטים.
אז לא רק חצי אלא כולם טועים, שהרי כולם חושבים שהם כן הגיעו לאמת.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer