ארבע מינים בשבת ביום טוב ראשון

מעולם לא היתה גזירה בארץ ישראל. זהו מנהג גלותי שעשה עליה עם היהודים.

מה זה שונה מגזיר הקטניות שהרב טען שזה חשש שבטל? ופה עוד מדובר על ביטול מצווה דאורייתא בשל החשש.

וּבַיּוֹם הַשֵּׁנִי נֶאֶסְפוּ רָאשֵׁי הָאָבוֹת לְכָל-הָעָם הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם אֶל-עֶזְרָא הַסֹּפֵר וּלְהַשְׂכִּיל אֶל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה. יד וַיִּמְצְאוּ כָּתוּב בַּתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה בְּיַד-מֹשֶׁה אֲשֶׁר יֵשְׁבוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל בַּסֻּכּוֹת בֶּחָג בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי. טו וַאֲשֶׁר יַשְׁמִיעוּ וְיַעֲבִירוּ קוֹל בְּכָל-עָרֵיהֶם וּבִירוּשָׁלִַם לֵאמֹר צְאוּ הָהָר וְהָבִיאוּ עֲלֵי-זַיִת וַעֲלֵי-עֵץ שֶׁמֶן וַעֲלֵי הֲדַס וַעֲלֵי תְמָרִים וַעֲלֵי עֵץ עָבֹת לַעֲשֹׂת סֻכֹּת כַּכָּתוּב.

לפי זה ארבעת המינים זה לא מה שהיום נוהגים והם בכלל לא למטרת נענוע אלא הם בחומרים שמהם בונים את הסוכה.
אז על סמך מה התרת לעצמך לקחת ולטלטל חומרי בניה בשבת?

זאת אומרת שאתה ה"פוסק האחרון" נוהג בכל יום מימי סוכות לברך ברכה לבטלה – על נטילת לולב?
או שאינך נוטל כלל 4 המינים כפי הנהוג בהלכה?
או שאתה נוהג ליטול עלי זית ושמן כהבנתך העקומה?
מה נסגר איתך? אתה קראי?
אין משניות בעולם??? כל המשניות במסכת סוכה בטלות אל מול הפסוק שאתה מביא מהנביא?

ולעצם השאלה של 4 המינים בשבת –
מדוע כל הזמן להתחכם ולנסות כאילו להיות יהודי יותר טוב? כשכל ישראל לא נוהגים כך אז מה הטעם???

בןעניים, זאת מניין לך? מסקנת הגמרא היא שאחרי החורבן גם בא"י לא נוטלים בשבת משום לא פלוג. וגם בשו"ע פסק שלא נוטלים בשבת, והוא חי בא"י.

יוסי, בקטניות אין שום תקנה או גזירה. כל העניין נולד אחרי חתימת התלמוד כשאין כבר סמכות לאף אחד לקבוע תקנות או גזירות. שם מדובר בחשש ולא בגזירה, ומשסר החשש אין טעם לאסור. ראה בטור 2 על קטניות.

פוסק אחרון?? (כניקך העכשווי),
אני ממליץ לך מדי פעם להפסיק להטיף ולהתחיל להתייחס עניינית, בעד או נגד. קצת נמאס לי כבר מההטפות הללו.

בגמ' יש 2 סוגיות. הסוגיה הראשונה אומרת שארץ ישראל נוטלים. הראשונה חולקת על הראשונה אומרת שכן נוטלים. אבל לא משום גזירה אלא משום שבחול לא עושים כן.
אפילו לפי השניה זה לא משום גזירה. הטעם לא ברור מה הקשר בין חול לארץ. רשי כתב שזה משום לא תצגודדו ודי ברור שזה לא נכון. (יש מיליון דברים שבהם יש חילוקים בין בבל לא"י).
מי מ-2 הסוגיות נכונה? כל המקורות הארץ הישראלים מורים שהראשונה. כולל רבי אבהו שניסה לגרום לנטילת לולב באלכסנדריה. כולל ספר החילונים בין מזרח למערב מתקופת הגאונים המורה שהארץ ישראל כן נוטלים
ודי ברור שהסוגיה השניה היא מהתקופה ההיא שהבבלים ניסו להשתלט על עולם ההלכה (והצליחו, פרקוי בן באבוי)
. אני מצרף לינק למאמר שמראה בפרוטרוט את מה שכתבתי, ולמרות שבא מבית היוצר של "צהר" מכוון שיש ליטול.

http://asif.co.il/wpfb-file/zhr-4-3-pdf/

מחילה מכבוד הרב והציבור.
אינני מבין על אלו ה

"הפוסק האחרון" – ציין פסוק מהנביא וממנו למד כי 4 המינים הם מינים אחרים שנועדו בכלל לבניית סוכה.

על כך שאלתי אותו.
א. שהרי לפי דבריו הוא מברך על נטילת לולב לבטלה?
ב. או שאינו מקיים מצוות 4 המינים???
ג. או שאינו מודע למשניות במסכת סוכה המבארות את מצוות 4 המינים?
כקראי שאינו מאמין בתורה שבעל פה.

מה פירוש להתייחס עניינית? בעד או נגד?
התייחסתי עניינית לרעיון העיוועים שהעלה הפוסק האחרון והקשיתי עליו קושיות שמטרתן לקעקע את דבריו.

וכן התייחסתי עניינית לשאלה של 4 המינים בשבת. והבעתי את דעתי שהניסיון לחפש לעשות ההיפך מכולם בקיום המצוות וכביכול זה נובע מתוך צדיקות. נראה לי אפעס מוזר…

מדוע לא ללכת בדרך הסלולה והישרה ולנהוג ככל העולם?
אשמח מאד מאד להבין את הגישה…

נמחק לי בשורה השניה
על אלו הטפות מדובר???

אגב, אולי אני מפספס משהו בלתי ידוע?
למיטב ידיעתי לא נוטלים לולב בשבת מתקנת חכמים שמא יעבירנו 4 אמות ברשות הרבים.
איזה טעם בטל כאן?

חוששני שבטעות נקלעתי למחלוקת בין 2 פוסקי הדור.
לענייננו,
כל המשניות מדברות על כך שחזל גזרו רק על שבת חול המועד ולא על יוט ראשון שחל בשבת.
האיסור ליוט ראשון מקורו בחו"ל והוא משום ספקיא דיומא. יש 2 גמרות המתווכחות האם בא"י נהגו שלא ליטול משום שבבל נהגו שלא ליטול.
הצדק הוא עם הגמ' שאומרת שבא"י כן נהגו ליטול וכך מוכח מהמון מקורות א"י-ים,וגם מהסברא (למה שבגלל שבבל הם בספק בא"י יבטלו עשה דאורייתא) וגם מהמשניות עצמם (בזמן הבית "כל העם" נטל בביתו בשבת ולאחר החרבן "כל העם" נטל בבית הכנסת-
עי' בבלי סוכה מג +מד
שפת אמת על אתר.
כל זאת מובא במאמר הלא מאוד ארוך שהבאתי לו לינק.

אשמח לדון לאחר קריאת המאמר…

לצערי אין לי זמן להיכנס כעת למאמר. ברמב"ם (הי"ז-יח) מפורש שגם בא"י לא נטלו מפני בני הגבולין. וכך פשט הגמרא לדעתי.
אם יש תזות מחקריות כאלה או אחרות, זה דיון אחר.

הפוסק??
האידנא יודעים בקיבועא דירחא (ראה ברמב"ם הנ"ל).

יש תזות, ולמה זה דיון אחר.
הרמב"ם כתב דברים רלוונטים לשנת 1135-1203 אחרי מחיקת הישוב בא"י על ידי הצלבנים.
ואם התכוון לתקופת הגמ' הרי שהוא טעה.
ספר החילוקים: (תקופת הגאונים)
"אנשי מזרח אין טוענים לולב בשבת…. ובני ארץ ישראל טוענין לולב והדס ביו"ט הראשון של חג שחל להיות בשבת"

למה אתה מזלזל במחקר המדעי כל כך, תמיה לי? למה זה משהו אחר? אם המחקר צודק אזי הרמב"ם טועה. ואם הוא צודק, אתה מבטל מצוות עשה מדאורייתא לשווא (לשווא בגמטריה "מנהג בלי טעם ובניגוד להלכה שאנחנו ממשיכים כדי שהפוסק האחרון לא יירד עלינו")

לא מבין על מה הדיון???
לשון הרמב"ם מפורש:

ובזמן הזה שהכל עושין על פי החשבון נשאר הדבר כמות שהיה שלא ינטל לולב בשבת כלל לא בגבולין ולא בארץ ישראל ואפילו ביום ראשון. ואף על פי שהכל יודעים בקביעת החדש. וכבר בארנו שעיקר האיסור בנטילת הלולב בשבת גזרה שמא יעבירנו ארבע אמות ברשות הרבים.

כלומר, בזמן הזה לאחר החורבן. גם ביום טוב ראשון עיקר התקנה והאיסור בנטילת לולב בשבת היא שמא יעבירנו וכו'…

אז על מה כל הפילסוף?
לא בטל לא טעם ולא תקנה!!! ולא גורנישט מיט גורנישט!!!

אגב, נניח שהמחקר צודק.
אבל בסופו של דבר התבטל מנהגם של בני ארץ ישראל והשתקע מנהג בבל
ומטעם שכתב הרמב"ם כדלעיל.
ואין בזה כל טעות.

אגב, אין לי שום עניין לרדת עליך.
אני שמח ללמוד דברים חדשים.
ותודה לך על הידיעה על הידיעה בעניין ספר החילוקים.

תלמוד בבלי מסכת סוכה דף מג עמוד א

אלא: ראשון דאיתיה מן התורה בגבולין – לא גזרו בהו רבנן, הנך דליתנהו מן התורה בגבולין – גזרו בהו רבנן. – אי הכי, האידנא נמי! – אנן לא ידעינן בקיבועא דירחא. – אינהו דידעי בקיבועא דירחא – לידחו

אין הכי נמי;!

הגמ' חולקת על הרמב"ם
לא אני…
אם תואיל לקרוא את המאמר יהיה אפשר לדון (יהיה לך מעניין גם אם לא תסכים, אם באת רק להתנצח ולא ללמוד חבל)

לא חלקתי על הקביעה מהו המנהג, טענתי שהוא מנהג טעות!

האם לא נכון לחתור לשינוי המנהג, שמבטל עשה דאורייתא?

לא יודע מה פירוש "לחתור לשינוי המנהג". זה המנהג.

רק אציין שזה לא באמת מנהג אלא דין.