"בחירה חופשית" האמנם?
הקב"ה במקרא מציג מודל של סמכות הנשענת בראש ובראשונה על איום וענישה, ולא על שכנוע מוסרי או "בחירה חופשית". הציות איננו נובע מהבנה או מהזדהות, אלא מהפחד מהשלכות הסירוב.
כבר בעשרת הדיברות האל מבהיר את מנגנון המשילות:
“אָנֹכִי ה’ אֱלֹהֶיךָ… פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל בָּנִים” (שמות כ, ה) – ענישה קולקטיבית, גם לחפים מפשע.
הברית עם העם מגובה באיומים קיומיים:
“וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ לִי… וְהִכֵּיתִי אֶתְכֶם שֶׁבַע עַל חַטֹּאתֵיכֶם” (ויקרא כו, יח).
אין כאן טיעון מוסרי, אלא הסלמה עונשית.
במקום אחר נאמר בפשטות:
“רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַמָּוֶת… וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים” (דברים ל, יט).
אך “בחירה” תחת איום מוות איננה חופש, אלא כפייה.
כאשר המוסר מוגדר כציות לצו, והציות נאכף באימה – האל מתפקד כשליט אבסולוטי:
כוחו הוא ההצדקה, והפחד הוא הכלי.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
השאלה המשתמעת היא האם ניתן עדיין לדבר על מוסר או חופש בחירה כאשר הציות נאכף באמצעות איום וענישה. אתה מוזמן להתייחס לטענה עצמה.
בהחלט. לא רק שניתן אלא בלי זה אין משמעות לחופש הבחירה. חפש כאן באתר טורים על חופש וחירות.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer