ביות הגמל בתורה

שו"תקטגוריה: אמונהביות הגמל בתורה
אורן שאל לפני 4 שנים

שלום הרב,
קראתי שהיסטוריונים מתארכים את ביות הגמל למאה ה9 לפני הספירה בעוד שהתורה מזכירה אותו בסיפורי האבות. כיצד ניתן להסביר את הפער לדעתך?
בברכה,

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 4 שנים

שאלה עתיקה, שכבר הזכרתי בספר השני בטרילוגיה (בפרק על ביקורת המקרא). היא דווקא מהווה דוגמה מצוינת לבעייתיות של שימוש בארכיאולוגיה. התברר שהחוקרים ההם טעו. נמצאו ראיות שהגמל בוית עוד קודם לתקופה המקראית, והשאלה מעיקרא ליתא. הדוגמה הזאת מובאת על ידי כל המחברים שעוסקים בעניין (כמו הרב אמנון בזק בספרו "עד עצם היום הזה" ועוד).

אורן הגיב לפני 4 שנים

בהמשך לשאלה הזו, השבת יצא לי לקרוא בספרו של ישראל קנוהל (יצא ב2018), "איך נולד התנ"ך", שם הוא כותב כך:

"קיים פער גדול של מאות בשנים בין זמן יצירת הגרעין הראשוני של סיפורי בראשית ובין העלאת הסיפורים על הכתב בתהליך שראשיתו בתקופה מאוחרת יחסית, החל מהמאה השמינית לפני הספירה. לכן יש בסיפורים לא מעט אנכרוניזם. יש בסיפורים האלה גם שמות וגם תיאורים של עובדות שלא היו יכולים להתקיים בתקופת ההתנחלות או לפני תקופת ההתנחלות. כמו ביות הגמל … הגמל בוית לא לפני המאה העשירית לפני הספירה ומחקר שנעשה לאחרונה בפונון פיינאן, באזור מכרות הנחושת בפונון, בעבר הירדן, שב ואישר את העובדה שלא היו גמלים מבויתים לפני המאה העשירית."

גם בויקיפדיה ראיתי שכתוב כך:
Recent excavations in the Timna Valley by Lidar Sapir-Hen and Erez Ben-Yosef discovered what may be the earliest domestic camel bones yet found in Israel or even outside the Arabian Peninsula, dating to around 930 BC. This garnered considerable media coverage, as it is strong evidence that the stories of Abraham, Jacob, Esau, and Joseph were written after this time.

כלומר, למרות שישנן דעות חולקות, המחקרים העדכניים ביותר מראים ראיות שהגמל לפחות באזור המזה"ת בוית אחרי זמנם של האבות.

שלמנאסר השלישי הגיב לפני 2 שנים

הרב אמנון בזק כותב בספרו "עד היום הזה" (עמודים 260 – 263) שנמצאה תעודה מאללח' שבצפון סוריה, המתוארכת למאה ה17 לפנה"ס, ובה כתוב "מנת מזון אחת לגמל", בחפירות באתר בהר הנגב (באר רסיסים) מסוף האלף השלישי לפנה"ס נמצאו עצמות של גמל יחד עם עצמות של עזים, ובנוסף, הוא כותב: "יש ראיות על ביות גמלים קדום, מן האלף הרביעי לפנה"ס במדבריות באירן, ואף במקומות אחרים".
מצד שני הוא כותב:
"ריבוי הממצאים הארכיאולוגים הנוגעים לגמלים למן המאה ה12 לפנה"ס, מצביע על שהגמל הפך לפתע לרווח הרבה יותר. ממצא זה תואם בעיקרו לאמור במקרא, שכן עד לתקופת השופטים, נזכרים הגמלים מספר לא רב של פעמים, ואף כאשר הם נזכרים מניינם נמוך ("עשרה גמלים מגמלי אדוניו", "גמלים מיניקות ובניהם שלשים")… מתקופת השופטים ואילך מופיע מספר רב של גמלים" ("וישבו מקניהם גמליהם חמשים אלף"). הרב בזק מראה בעצם שיש התאמה בין המקרא והארכיאולוגיה במקרה הזה, שהרי רמת ביות הגמלים והשתנותה עם הזמן המתוארת במקרא תואמת יחסית את רמת ביות הגמלים והשתנותה העולה מן הממצאים הארכיאולוגים.
נדב נאמן, ישראל פינקלשטיין (וסילברמן), וישראל קנוהל טוענים עדיין שקיים אנכרוניזם. להבנתי, הסיבה לכך היא שלפי דעתם עדיין ספר בראשית מזכיר רמת ביות גמלים אשר גדולה מן המצופה.
בכל אופן, פרופסור קיצ'ן (פרופסור אמריטוס באוניברסיטת ליברפול, ומוערך מאוד) כתב ביחס לגישתו של פינקלשטיין וסילברמן "בנוגע לתקופת האבות וליציאת מצרים שני חברינו הם לחלוטין נטולי עומק, טועים באופן חסר תקנה ומטעים לחלוטין… גמלים אינם אנכרוניזם בתחילת האלף השני, ומעולם לא היו".

התפר פה דק מאוד.
לעניות דעתי הרב בזק מביא דוגמאות שמראות שהחיה – גמל, הייתה קיימת אז, ופחות שהיה שימוש בה לצורך נדודים וכדומה. לכן אולי עדיין קשה איך ספר בראשית מתאר נדודים. מצד שני, אם יהיו בעתיד עוד ממצאים קדומים אשר יכולים להעיד על שימוש כזה כבר בעת ההיא, זה יחליש משמעותית את טענת האנכרוניזם. האם סביר בכלל שדבר כזה ימצא? כך או כך, עצם החוסר פרופורציה בממצאים מעיד על רמת הביות המשוערת בזמנים השונים… אולי החוקרים הרשו לעצמם להניח שקיים אנכרוניזם משום שבעניהם ספר בראשית יחסית מגזים.
בכל אופן קשה להכריע.

בס"ד כ"ה באלול פ"ב

ההבדל ברמת ביות הגמלים בין התקופות, בולט בעובדה שבשלל מדיין שבימי משה אין כלל גמלים, בעוד שבימי גדעון נמצאים במחנה מדיין רבבות גמלים.

בימי האבות שימשו הגמלים למסחר בינלאומי בלבד ורק יחידי סגולה, סוחרים גדולים, החזיקו ברשותם את 'ספינת המדבר'. עבד אברהם יוצא למסע רחוק עם גמלים, שנועדו גם להרשים את קרוביו בחרן שיבינו ש'יש להם עסק' בעשיר מופלג. אף מובילי מוצרים יוקרתיים 'נכאת וצרי ולוט מהמזרח למצרים, משתמשים ב'ספינת המדבר' היוקרתית. לא ה'פראסטען עוילם'.

בברכה, נהוראי שרגא אגמי-פסיסוביץ

יעקב נזהר בתחילה שלא לעורר את קנאתושל עשיו, ומדבר בתחילה רק על 'שור וחמור צאן ועבד ושפחה'. רק בראותו שעשיו עומד באיבתו, שולף יעקב את הגמלים ומציע מהם דורון לפייס את אחיו.

השאר תגובה

Back to top button