בית סוהר, ענישה ודטרמיניזם

אבל גם הגינוי והשיפוט נעשה מתוך דטרמיניזם.

וגם המושג 'הצדקה' לא ייתכן במונחים דטרמיניסטיים.

אם זה מה שאתה חושב אז באמת אינך שופט ולא מגנה. אני מדבר למי שכן סבור שהוא שופט ומגנה. הכל מוסבר במחברת הרביעית בח"ג. אגב, גם הדטרמיניזם התקבל בכלים דטרמיניסטיים (או אולי אחרים ואתה כפוי לחשוב כך).

אני לא בקי במערכת המשפט ואני לא יודע מה קורה בפועל ואת מי מחליטים להעניש ואת מי לא. אבל בכל אופן אני יכול לראות סיבות לא להעניש אדם שפשע בנסיבות שאינן בשליטתו, זאת משום ש:
הרתעה – ההרתעה לא תועיל, גם אם יפשע שוב כנראה שזה יהיה בנסיבות שאינן בשליטתו ולכן הרתעה לא תעזור.
שימוש כדוגמה לאנשים אחרים – יש מספיק דוגמאות, אנשים מבינים שהמצב שונה אצל חולי נפש ולכן הם לא נענשים, אבל אם הם בעצמם יפשעו הם כן עלולים להיענש. לגבי חולי נפש אחרים – אין טעם לשמש להם דוגמא, זה לא יעזור.
שיקום – אין מה לשקם האדם לא "מרושע" / אי אפשר לשקם כי האדם לא יכול לשלוט בדחפיו.
תחושת הצדק האינטואיטיבית – אני לא יודע מה היא אומרת אבל נראה לי שרוב האנשים חושבים שזה לא צודק להעניש משוגעים שלא אחראים למעשיהם, או לפחות חושבים שזה פחות צודק מלהעניש אדם שאינו משוגע.
יחד עם זאת, יכול להיות שכדאי לכלוא אותו בכל אופן כדי להגן על הציבור (הרחקה). צריך לדון בכל מקרה לגופו, האם הסבל שייגרם לו בכליאה שווה את הנזק שיימנע מהציבור, או לא.

הדטרמיניסטים אומנם טוענים שתמיד אדם לא אחראי למעשיו, אבל בכל זאת המצב לא דומה לפושע עם הפרעות נפשיות.
אדם רגיל אפשר לשכנע לפעול אחרת, למשל באמצעות ענישה שבכוחה להרתיע אותו. אבל אדם משוגע לא ניתן לשכנע כי הוא לא פועל בצורה הגיונית, לכן אין הגיון להעניש אותו, הדבר דומה להענשת מקדחה, המשוגע בדומה למקדחה לא ישנה את מעשיו אם נעניש אותו.
אמנם כל האנשים פועלים מתוך דחף לאו בר כיבוש או בנסיבות שאינן בשליטתם אבל עדיין ניתן לבלום את הדחפים האלו על ידי יצירת דחפים אחרים מהצד השני, כמו למשל הרצון לא לשבת בכלא שיכול לגבור על הרצון לגנוב, ואז האדם לא יוכל לפשוע (זה לא יהיה בשליטתו, יהיה לו דחף לאו בר כיבוש להשאר חופשי/לא להיענש). לעומת זאת, על חולי נפש לא ניתן להשפיע, הדחף של קלפטומן לגנוב יהיה חזק יותר מהדחף להשאר חופשי ולכן ההרתעה לא תעזור במקרה הזה.

ממש לא נראה לי. גם אדם לא שפוי ניתן להרתעה, כלומר תכנות מחדש. בכל אופן אין קשר חד ערכי בין זה לאי שפיות (זה תלוי בסוג).

א. אם כן למה לפי דעתך לא מענישים אנשים לא שפויים שניתנים להרתעה?
ב. ולמה אם לאנשים באופן כללי אין בחירה חופשית זו סיבה לא להעניש אותם?

א. כי לא מגיע להם. עונש בא על אשמה.
ב. לא אמרתי שאין סיבה להעניש אותם אלא שאין סיבה לשפוט אותם. העונש במקרה כזה יהווה תכנות מחדש.

א. למה עונש בא על אשמה? ציטטתי את ויקיפדיה "הענישה אמורה להרתיע… לשמש כדוגמה… תחושת הצדק האינטואיטיבית…" האשמה לא מוזכרת ולא ראיתי שחלקת מקודם על הציטוט מויקיפדיה (אולי זה חלק מתחושת הצדק האינטואיטיבית?).
ב. לא הבנתי, אתה רוצה להעניש אותם בלי משפט? ומה רע בעונש שמהווה תכנות מחדש (הרתעה)?

א. אתה יכול לצטט ככל שתרצה. זו העובדה וזה ההסבר שאני מציע לה. אם תתמקד יותר, תחושת הצדק קשורה לאשמה כמובן. ככלל, מכיון שכתבת שאינך בקיא במשפט רק אומר לך שפעמים רבות בספרות התיאורטית מובאות כמה וכמה גישות, אבל בפועל יש גישה שלטת דומיננטית. כך זה ברבים מענפי המשפט וגם בתורת הענישה.
ב. אין כל רע. אלא שכפי שהראיתי עובדתית בשטח עונש אינו רק זה.
אני מדבר על עובדות והסברן ולא על הצהרות והנחות והערכות למטרות הכלליות של הענישה.