בל תשחית בביעור חמץ

לצורך העניין אני מתכוון לתערובת חמץ שנהגו למכרה. נניח ויסקי יקר מאוד. מי שבוחר לבער אותו ולא מוכר אותו לגוי לכאורה משחית פה דבר בעל ערך (הכסף הזה יכל ללכת לצדקה למשל).

אני חושב שצריך להבחין בין שני יסודות שונים. בל תשחית לדעתי אין כאן, כי זה נעשה לצורך המצווה. השאלה האם יש עניין למכור אותו לגוי כדי לתת צדקה לעני? בהחלט ייתכן שכן. הכי טוב לדעתי זה למכור אותו לגוי באמת (לא כדי שיחזיר אותו אחרי פסח), ואת הכסף לתת לעני. זה לגמרי גלאט ויש לך מצוות צדקה מהודרת. ועדיין אם תבער אותו לדעתי אין כאן בל תשחית. אם היה כאן בל תשחית אז גם בלי לתת לעני יש עניין למכור כדי שאני עצמי לא אפסיד כסף מיותר.

אני יכול לקיים את מצוות תשביתו גם במכירה לגוי, ולאו דווקא בהשחתת החמץ בפועל. כלומר, אם יש שני אופנים לקיים את מצוות תשביתו, אחד שיש בו הפסד כספי והשני שאין בו הפסד כספי, לא צריך לבחור באופן שאין בו הפסד כספי משום בל תשחית?

מכירת חמץ לגוי אינה השבתה. זו יצירת מצב שבו אין את מה להשבית. אמנם יש שיטות שזה עניין ההשבתה, אבל בפשטות זו מצווה מעשית. אמנם מדאורייתא היא אולי מתקיימת בביטול.

לצורך העניין, נניח שאני משאיר לי איזשהו קרקר אחד לקיים בו את מצוות השבתת החמץ, ונשארה לי דילמה אם למכור את הויסקי לגוי או לשפוך אותו לאסלה. אם אני בוחר לשפוך אותו לאסלה, אין בזה בל תשחית?

לשואל- מה הסברה שויסקי הוא תערובת חמץ ולא חמץ גמור?

כאמור, אני חושב שלא. אם נותר לך חמץ עליך לבערו, ואין בזה בח תשחית. אין חובה שלא ייוותר לך חמץ כדי למנועבל תשחית. יש בזה ערך אבל לא נכון לדעתי להחיל כאן בל תשחית.
בדומה, נניח שהייתי צמא ובמקום מים שתיתי את הוויסקי הזה, שלא נתן לי ערך מוסף כלשהו. עדיין לא יהעהכאן בל תשחית כי סו"ס השתמשתי בו לצרכיי. גם מצוות ביעור חמץ היא צורך לגיטימי.

לבאקראי:
https://www.toraland.org.il/%D7%A7%D7%98%D7%9C%D7%95%D7%92-%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%A8%D7%91/%D7%91%D7%90%D7%94%D7%9C%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%94/%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F-%D7%9E-%D7%95%D7%99%D7%A1%D7%A7%D7%99-%D7%A9%D7%A2%D7%91%D7%A8-%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%95-%D7%94%D7%A4%D7%A1%D7%97/