בעל העקידה

אכן, ולכן אני שואל זאת.
אני אצטט אותו
"וזו היא בעצמה הטענה הראשונה הלקוחה מצד שהמקרה יחודש על המעט. מצורף למה
שהריבוי הנשוא בשווי יחייב הרצון המוחלט, ולא ההמצא שם שתי התחלות חלילה.
שניה לה כי כלם בחכמה עשית. וזו היא עצמה הטענה השנית. כי יושר פעולתם וסידורי
תכונתם והסכמת כל חלקי פעולותיהם על נכון יורה על עוצם חכמת הפועל אותם בכוונה
עצומה. ובאומרו עשית, יורה על הרצון הגמור, כמו שבאר החכם אל גזאלי בשאלות השלשה והארבעה, שמי שלא יעשה ברצון לא
ייקרא לא עושה ולא פועל."

כלומר אם הבנתי נכון, הוא טוען שבריאה ספונטנית או יצירה ספונטנית (מקרית ולא מרצון) לא תגרום לריבוי של דברים, במקרה הזה היקום שבו כל דבר מסתדר בצורה נכונה ולכל דבר יש תפקיד.

זה מאוד מזכיר את הטיעון הפיסקותיאולוגי.
הוא מביא את הטענה מהרמבם ואריסטו דרך אגב.

הטיעון הפיזיקותיאולוגי הוא עתיק יומין, ולא הוא המציא אותו. מופיע כבר במדרש על אברהם אבינו ששאל מי מסובב את הגלגל. וגם אצל הוגים נוצרים. אין בזה שום חידוש. יש דקויות שעולות בדורות האחרונים שמשפרות את הטיעון ועוסקות בפירכות שונות נגדו (כמו אבולוציה). היסטוריה של הרעיונות היא תחום מאד טריקי. תמיד תוכל למצוא רעיון חדש כלשהו במקורות קדומים יותר.
אגב, לגבי ריבוי של דברים זה נראה לי חסר כל משמעות בהקשר של הראיה. התיאום זה משהו אחר.