בעקבות ביקורת שלך על איין ראנד

https://amberandchaos.net/?page_id=73
זה ארוך ודי מסכם את הכל, אני מאוד מקווה שהרב יוכל להקדיש לזה זמן ומחשבה (מבינים את הרעיון הכללי יחסית בהתחלה). אם תחפש קצת על איין ראנד תגלה שהיא מהסופרות וההוגות הרציניות בתקופתנו אז בהחלט מומלץ לבחון על מה מדובר.

אני מכיר את ראנד וחלק מכתביה, וממש לא חושב שהיא מהרציניות. כפי שכתבתי לך, אם אתה רוצה לדון על משהו העלה אותו מנוסח כאן.

ניסיתי לסכם ולהציג את עמדתה בקצרה, זה ממש פשע כלפי איין ראנד אבל אני מקווה שהרב יצליח להבין את התמונה הכללית. (אני בכל זאת ממליץ בתוקף לקרוא באופן יסודי את משנתה
https://www.aynrand.org.il/the-objectivist-ethics-hebrew )
לענייננו:

'ערך' הוא מה שפועלים כדי להשיגו ו/או לשמרו. המושג 'ערך' איננו ראשוני; הוא מניח מראש תשובה על השאלה: ערך עבור מי ועבור מה? הוא מניח מראש ישות שמסוגלת לפעול להשגת מטרה שיש לה אלטרנטיבה. במקום שבו לא קיימת אלטרנטיבה, לא יכולים להתקיים לא מטרות ולא ערכים.

"ביקום יש רק חלופה בסיסית אחת: קיום או אי-קיום – והיא מתייחסת לסוג אחד ויחיד של ישויות: לאורגניזמים חיים. חומר דומם מתקיים באופן בלתי תלוי, אך אין הדבר נכון לגבי החיים: החיים תלויים במסלול פעולה מסוים. אי-אפשר להרוס חומר, הוא אמנם משנה את צורתו אך אינו יכול להפסיק להתקיים. רק אורגניזם חי נתקל בחלופה הקבועה: סוגיית החיים או המוות. החיים הם תהליך של פעולה שהעצמי מייצר כדי לקיים את עצמו. אם אורגניזם נכשל בפעולתו, הוא מת; רכיביו הכימיים נשארים בעולם, אך חייו אינם קיימים עוד. רק בזכות המושג 'חיים' מתאפשר בכלל המושג 'ערך'. רק לגבי ישות חיה הדברים יכולים להיות טובים או רעים

כדי להבהיר נקודה זאת באופן מלא, נסו לדמיין רובוט בן אלמוות שלא ניתן להרוס אותו, ישות שנעה ופועלת אבל אינה מושפעת מדבר, ישות שאי אפשר לשנותה משום בחינה, שאי אפשר להזיק לה, לפגוע בה או להשמידה. ליישות כזו לא יוכלו להיות ערכים כלשהם; היא לא תוכל להרוויח או להפסיד דבר; היא לא תוכל לראות דבר כמשהו שהוא בעדה או נגדה, כמשרת את רווחתה או כמאיים עליה, כמספק את האינטרסים שלה או כבלתי מספק אותם. לא יוכלו להיות לה לא אינטרסים ולא מטרות

רק יישות חיה יכולה להיות בעלת מטרות ובעלת היכולת ליצור מטרות. רק לאורגניזם החי יש היכולת לפעולה של ייצור עצמי, המכוונת למטרה. ברמה הפיזית, תפקודיהם של כל האורגניזמים החיים, מהפשוטים ביותר למורכבים ביותר – מתפקוד ההזנה בתא בודד של אמבה ועד למחזור הדם בגוף האדם – הם פעולות הנוצרות על-ידי האורגניזם עצמו ומכוונות למטרה אחת: קיום החיים של האורגניזם

לאדם אין קוד הישרדות אוטומטי. אין לו מהלך פעולה אוטומטי, ולא מערכת ערכים אוטומטית. חושיו אינם אומרים לו באופן אוטומטי מה טוב או רע עבורו, מה יקדם את חייו או יסכן אותם, לאילו מטרות עליו לשאוף ואילו אמצעים ישיגו אותן, באילו ערכים תלויים חייו, איזה מהלך פעולה הם דורשים. תודעתו שלו חייבת לגלות את התשובות על כל השאלות הללו – אך תודעתו לא תתפקד אוטומטית. האדם, המין החי הגבוה ביותר עלי אדמות – היצור שתודעתו היא בעלת יכולת בלתי מוגבלת להשגת ידע – האדם, הוא היישות החיה היחידה הנולדת ללא כל ערובה להשאר בכלל במצב מודע. ההבדל היחיד בין האדם לבין כל המינים החיים האחרים הוא העובדה שהתודעה שלו היא רצונית

קיום החיים והשאיפה לאושר אינם שני עניינים שונים. לראות את חייך כערך העליון ואת אושרך כמטרה העליונה הם שני היבטים של אותו הישג. מבחינה קיומית, הפעילות של השגת יעדים רציונליים היא פעילות של קיום החיים; מבחינה פסיכולוגית, תוצאתה, הגמול שלה ומה שמתלווה אליה הוא המצב הרגשי של אושר. האדם חי את חייו, בכל שעה, שנה או במהלך כל חייו, באמצעות התנסות בחוויית האושר. וכשאדם חווה את סוג האושר הטהור שהוא מטרה כשלעצמו – הסוג הגורם לאדם לחשוב: "בשביל זה כדאי לחיות" – האדם מברך ומאשר במונחים רגשיים את העובדה המטפיזית כי החיים הם מטרה כשלעצמה

לאוסף הקשקושים הזה אני אמור להגיב? אין כאן בדל טיעון שמחזיק מים. זה לא סיכום של עמדתה אלא ציטוט מקוטע וארכני נסה לנסח טיעון עם הנחות ומסקנה ותראה זאת מיד בעצמך.