ברכה לפני אכילת מזון מן החי

שלום ותודה על התשובה.

מה שכתבת מתייחס לסטטוס ההלכתי של האוכל (בעיה מוסרית ולא הלכתית). אבל מה לגבי התחושה הסובייקטיבית שלי כשאני אוכל את זה? אני מרגיש חוטא ושהברכה היא ניאוץ כלפי שמיא.

אבל זה לא מטנע ממך לאכול

גם הגזלן לא נמנע מלגזול ועדיין מתעוררת שאלה אם הוא צריך לברך, כי זה לא בסדר להשיג משהו בדרכים לא מוסריות ואז לבוא עם זה אל ה' ולברך.
מנקודת המבט שלי – מוצרים מן החי זה אותו דבר. אני מאד משתדל לא לאכול אבל בגלל שזה כל כך מצוי אני לפעמים חוטא בזה. וכשאני מברך אני מרגיש שזה ממש לבוא לפני ה' עם ידיים מגואלות בדם.

הגזלן באמת לא שואל האם לברך. ואם הוא ישאל, אענה לו בדיוק כך. וגם אם לא היה דין של בוצע ברך (שאסור לברך על אוכל גזול) הייתי אומר לו אותו דבר: אל תשאל האם אפשר לברך על גזל אלא פשוט תפסיק לגזול. אם בעיניך במצב כזה הידיים מגואלות מדם אז עליך להפסיק עם זה ולא להפסיק לברך על זה. לכן לטענתי גם אתה מבין שההשוואה לרצח ולידיים מגואלות מדם אינה מדויקת. לכן אתה מרשה לעצמך בכל זאת להיכשל (אני מקווה שבגזל או אכילת חזיר אינך נכשל), ולכן לדעתי זה לא מצב שמצדיק לא לברך. ושוב, את כל זה אני כותב למרות שאני מזדהה עם הבעייתיות שאתה מדבר עליה. אבל אנחנו חיים בעולם כלשהו, וצריך להיות מפוכחים וריאליים.

לא שאתה צריך את ההסכמות שלי, אבל רציתי לכתוב שמבחינתי זו הייתה תשובה חכמה ועמוקה. תודה.

תודה