גדר אין מקרא יוצא מידי פשוטו
שאלה
מתי אנחנו אומרים "אין מקרא יוצא מידי פשוטו " ומתי חייבים לדרש (אם יש כזה)?
שהרי הפסוק:"ארץ אשר ה' אלוקיך דרש אתה תמיד עיני ה' אלוקיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה" לכאורה אם תמיד אין מקרא יוצא מידי פשוטו יוצא שיש להשם עיניים (מה שוודאי שלא), אז לפי מה זה הולך? לפי ראות עינינו? כי אם ככה אז יש הרבה שראות עינם הוא לרוב בדרש..
תודה רבה
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
1 Answers
אתה מניח שהפשט הוא לעולם מילולי, וכל מה שאינו מילולי הוא דרש. זו הנחה מופרכת. במקרה שהבאת ברור שהפירוש המילולי אינו הפשט. אתה מתעלם מקיומן של מטפורות ושימושי לשון שונים שנהוגים בכל שפה. זה נכון גם לגבי המקרא. כדאי לקרוא בעניין זה את מאמרו של הרב זאב וייטמן, בהמעין תשלז-ח. מרתק.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer