גדר סמכות הלכתית של חכמים בהגדרת דברים במציאות, ועוד בעניין מיניות ומגדר בהלכה

לכבוד הרב מיכאל שלום רב ושבוע מצוין!
רציתי לשאול עוד, אני תוהה, בסמכות מי הגדרת הדברים/ אובייקטים/ חפצא/ אנשים שהם חפצא/ אני עצמי  שעליו חלה ההלכה? ואני מדבר על מצב בימינו שאין כוח לחדש הלכות. או שדווקא בעניין זה יש כוח?
אני, כמי שמתעסק בפילוסופיה ורואה עצמו כחייב להנחיל דעות טובות ונכונות כתפקידי הראשי, מאוד מתייסר מוסר כליות על הייסורים שהתורה שאני מחזיק בה, לפעמים גורמת לאנשים, וזה מביא אותי לעיסוק מיוחד בשאלה הזו. וחדעתי יש מוסר טבעי ו-"ועשית הישר והטוב", שמחייבים לחשוב גם בכלים הלכתיים לפתרון בעיות אישיות.
אם הלכה מחייבת ליטול אתרוג ללא פגם ואני סובר שהוא ללא פגם, אבל כל חכמי הדור סוברים שיש בו פגם. האם כשאני נוטל את האתרוג ומברך קיימתי את המצווה או ברכתי ברכה לבטלה?
ונניח שלא מדובר ב"אומרים לך על שמאל שהוא ימין" ממש.
קראתי כתבה שיש הומואים שהמוח שלהם יותר דומה לזה של אישה. אני מפקפק בכך. אבל מעניין אם זה שווה חקירה לעניין ההלכה.
נניח שאני מתאווה לשכב עם הומו שהמוח שלו דומה לזה של אישה (לי אישית אין משיכה כזו לגברים, אבל נניח שהייתי הומו.) ונניח שפילוסופית נראה לי שמה שיותר רלוונטי לקביעת זכרותו של האדם זה המבנה המוחי. (אפילו מצאתי חידוד לשון יפה- "זכר" מלשון זכרון, ו"נקבה" מלשון לנקוב מתוך הזכרון, זכר כנגד ספירת החכמה, ונקבה כנגד ספירת הבינה, לזכר יש גם מצוות תפילין לזכרון שאין לנקבה והוא אחראי בעיקר להעברת זיכרון המסורת כתפקיד מסורתי, ונשים יותר צריכות ללמוד פרטי הלכות מוגמרות בתפקיד המסורתי. ונגיד שמוח ימין שהוא אחראי לתפיסה כולית כמו של היזכרות מפותח יותר אצל גברים, ומח שמאל שאחראי לנקוב בפרטים מתוך ההיזכרות מפותח יותר אצל נשים. אגב, טומטום זה מי שאין לו לא חכמה ולא בינה, ושני איברי מינו מכוסים ומכאן – "מטומטם" בחכמה ובבינה) הרי "אישה אל אחותה" נאמר על טבעות המשכן וקשה לחלק בין נקבה לאישה, הרי הטבעות כ"נשים המסוללות". יותר מזה, על אנדורוגינוס לא ברור לחז"ל שהוא בריה בפני עצמה למרות השוני המיני הפיזי מזכר ונקבה גם יחד. ואם זה לא משכנע- אפשר לשאול את השאלה גם על אדם שעשה שינוי מין ויש לו ממש "נקב" למטה.
אבל השאלה העיקרית היא- אם אני מגדיר את האדם מולי כאישה, האם יש לחכמים סמכות הלכתית להגדיר לי אותו אחרת?
אם אני רוצה לשכב עם אדם "נשי" שיש לו איבר מין זכרי, ואני מגדיר אותו כ"נקבה", לפי שיקולים פילוסופיים שלי, האם מצד הדין אני צריך לשמוע לחכמים שבדורי, שאומרים שהוא נחשב זכר?
ויותר מזה, אם יש מצווה להינשא, כפי שכותבים חלק מהפוסקים, האם חובה עלי להתחתן אם מי שאני מגדיר כנקבה, ורבנים היום מגדירים אותו כזכר, אם אחרת לא הייתי מתחתן כלל?
מי קובע איזה איך נקבע מוות – על פי הלב או המוח  – האם מדענים או חז"ל? והאם אני צריך להקשיב לחכמי דורי אם אני חושב אחרת בהבנה מדעית?
שוב, אין לי שום ראיות שמוח של הומואים מסוימים דומה לשל אישה או קווים ברורים להתנהגות"נשית". אך האם זה רלוונטי להחלטות של הפרט, בהנחה שרבנים פוסקים אחרת?
ועוד- אם אני חושב על עצמי כזכר, האם מותר לי "להכשיל" מי שחושב עלי כנקבה? או שזה המצוות שלו? האם אסור לי להיות אקטיבי ולעזור למי שיש לו דעה אחרת משלי? האם מותר לי לתרום לעניים אוכל בכשרות רבנות אם אני מקפיד על בד"ץ?
בתודה רבה מאוד וישר כח על פועלך!,
אופיר