גזירות אחר התלמוד
הרי כל הטעם שמחויבים להלכות התלמוד זו ההסכמה של העם שנהיה במשך השנים
אז למה א"א לגזור גזירות אחר התלמוד
אם זו גזירה שרוב ככל חכמי ישראל יסכימו לה?
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
לכאו' גם רובם השאלה כמה זה נקרא רוב? ומי נכלל בזה?
נאמר בעליה להרב הבית הרוב אסרו, אז יהא אסור?
לא יודע לענות. אבל אני דיברתי על כולם ולא על רובם. אגב, מהרלב"ח טען זאת נגד מהר" י בירב ותלמידיו.
זה אמור להיות קשור לרוב חכמי ישראל ? זה לא אמור להיות קשור לרוב העם ? ולמה הרב מחלק בין רוב לכולם בכול התורה רוב מקבל אותו יחס של הכול .
לא בכל מקום רוב הוא כמו הכל. למשל כשלא יושבים בפורום משותף יש טענה שאין סמכות לרוב. שיטת ר"ת שהרוב אינו קובע בתקנות הקהילה והקהל. הזכרתי שטענת חכמי צפת כנגד מהרלב"ח היא שדרושה הסכמת הרוב והוא טען שצריך הסכמת כולם. יש מצבים שבהם לא מספיקה דעת הרוב (זו עריצות הרוב).
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer