גיור
שאלה מרתקת. איני בטוח שאני יודע מה אחוש במצב כזה. נדמה לי שאם זה יקרה במצבי העכשווי (מבחינת גישה וידע) אז אתגייר.
מדוע? האם אלוהים מצפה שעל הגוים יתגירו? מדוע לא להישאר על תקן של חסידי וחכמי אומות העולם?
*שכל
ליטוואק מושבע כרמד"א ירצה להיות מ'חסידי' אומות העולם ? 🙂 וחוצמיזה, כגוי תהיה לרמד"א בעייה לעסוק בתורה, ועל לימוד התורה יקשה לו לוותר.
בברכה, לוין-גר
מה שבאמת יש לשאול הוא באיזה בית דין יבחר רמד"א להתגייר -האם בבית הדין של מערך הגיור הממלכתי או בבי"ד פרטי?
בברכה, ח' דף
איני מצליח להבין למה בשביל הגישה והידע שהתרגל אליו שווה לו לבלות את שארית חייו בקיום חובות הלכתיות חסרי טעם וריח, שאינם אלא לקיום רצונו של הבורא, כך שאם הבורא אינו רוצה זאת ממנו אין טעם להיכנס לזה.
באמת שאיני מבין מה יפה לו ביהדות שהיה רוצה להצטרף אליה מרצונו. את הגישה והמעמד הוא יכול לשמור לעצמו גם כגוי [בלי שאף אחד ידע…].
להר"ר לוין הגר, מארץ הגר (שנ' "מואב והגרים").
יפה דיברת.
כנראה אתגייר בבי"ד ממלכתי ובזה אצא יד"ח גם לשיטתו של אליעזר כאן. ודוק היטב.
אליעזר, ראה בטור 142.
הרב, אשמח אם הרב יוכל להרחיב ולהשיב לשאלתי דלעיל. אני שואל ברצינות. מה גורם לרב להתגייר, אפשר לקיים את רצון האל במסלול האוניברסלי. ההלכה נועדה ליהודים. קשה לי לומר שכל המוטיבציה של הגיור היא החוויה הבריסקאית (וגם, לגוי אין חוויה לימודית? אתמהה)
אם קשה לך לומר אל תואמר.
וואי וואי, קשה אתה. נכנעתי 🙂
בס"ד ט"ז בחשון תש"פ
נראה שהשאלה אם מי שנתברר שהוא גוי כדאי לו להתגייר, תלויה בחקירה אם שכר המצוות הוא תוצאתי או דאונטולוגי.
אם שכר המצוה הוא תוצאתי, הרי שמתברר שבמשך כחמישים שנה שקיים אדם מצוות לא היה מצווה כלל ואין כאן מעשי מצווה כלל.
לעומת זאת, אם השיפוט הוא דאונטולוגי, הרי שבמשך עשרות שנים היתה כוונה גמורה לקיים מצוות, ועל כוונה זו מגיע לאדם שכר משלם אף שלא היה במעשיו קיום מצווה.
ברם מי שהחליט כשנתברר שהיה גוי כל ימיו שאינו מעוניין להתגייר – הרי התברר למפרע שכל חייו לא ממש רצה לקיים מצוות, ואם כן גם מההיבט הדאונטולוגי לא היתה לו כוונה אמיתית לקיים מצוות.
לפיכך ראוי למי שנמצא גוי שיתגייר לבל יאבד למפרע את שכר מצוותיו הדאונטולוגי, ולא יהיו כל מצוותיו שקיים בשעה שדימה שהוא יהודי כ'פרפיסא' שהושלכה לנהר לטמיון!
בברכה, לאוונימוס הגרדי, פיל ללא סוף
יפה. יש עוד לפלפל בכך טובא. אבל אם לא בשכר עסקינן אלא בשכר מצווה מצווה, שאני.
שצ"ל,
נראה לי שאין צורך לרצות לקבל על עצמו עוד ועוד איסורים כדי לקבל שכר דאונטולוגי. די בכך שהוא מתאמץ לקיים את אלו שנכפו עליו כדי שיזכה בשכר. ועל כן לדעתי אותו גוי יקבל שכר דאונטולוגי על המצוות שקיים, גם אם יחליט להישאר גוי.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer