גמרא

כשהגמרא אומרת "מא ליה האלהים! אי אמר לי יהושע בן נון משמיה לא צייתנא ליה!
לא הכוונה שאפילו אם מוסר התורה (אין אומץ לומר משה אז אומרים יהושע) היה אומר שזה האמת *לא* הייתי מקשיב לו, כלומר אין משמעות להבנה האמיתית אלא רק למה שנפסק??
אתה רואה שאין כזה דבר לומר 'אני יודע מה האמת' אלא עושים מה שמקובל.
כנ"ל בסיפור של תנורו של עכנאי שלא מעניין מה ה'אמת' של התורה אלא מה שהתקבל.

נ.ב.
כמובן שבתקופתם ההלכה נוצרה לכן זה שונה קצת מלפסוק היום על פיהם. אבל העקרון זהה.