גניבת הברכות ואהבת יצחק

על פניה גניבת הברכות היתה לא מוסרית בעליל. יתר על כן, הברכות גם לא חלות בכה"ג, שהרי זוהי ברכה בטעות. אלא אם תסבור שתחולתן היא אוטומטית בלי קשר לכוונת המברך (מוזר בעיניי). המפרשים עומדים על כך ומסבירים שהיתה כאן הוראה אלוקית בנבואה לרבקה. את זה קשה לשפוט מוסרית. מה עוד שאם יעקב יודע משהו על עשיו שיצחק לא יודע – יש אולי מקום לפעולה כזאת כדי למנוע נזקים ממצב שבו עשיו חזק מדיי וכדומה. לא הבנתי את השאלה על יצחק. הוא אהב את עשיו כי הוא כיבד אותו והביא לו לאכול מטעמים. אתה שואל כיצד זה מתיישב עם אופיו של עשיו? נראה שיצחק לא היה מודע לזה.