גניבת ספרי הרב

למה אתה מקפיד?
אין להם כסף לקנות את ספריך וגם היה להם הם לא היו יכולים להכניס את הספרים לישיבה.
מה אכפת לך?

פונוביצ'ער, זה הפלפול שבגללו המיינסטרים החרדי מצדיק כבר עידנים גניבות דיגיטליות מכל סוג. אני זוכר שאני הלכתי כסומא אחרי העוולה הזאת – לגבי מוזיקה (כשעוד היו קונים דיסקים והיו דיסקים "צרובים")
ברור שאחרי שאתה רגיל שהכל בא לך בחינם לא תשלם בכ"מ ולכן "מותר לך" כי זה נהנה וזה לא חסר. מדהים. איזו חשיבה מעוותת.
בלי קשר, בחורי ישיבה גדולה יודעים לקנות פיצה וטלפון חדש וחליפה חדשה ושעון יפה ובושם יקר וכן הלאה, אם היו עותקים דיגיטליים של כל אלה, הם גם לפתע היו אומרים "בכל מקרה לא נקנה את זה". אני אפסיק פה, כי אני מתחיל להתעצבן תוך כדי כתיבה.
אגב, אני יודע שיש פסקים דומים רציניים בסוגיית זכויות יוצרים. אבל יש גבול אינטואיטיבי ברור מאוד למתי זה גזל מובהק. מי שמתפלפל בשביל להצדיק גזל אינטואיטיבי מובהק הוא מושחת. אם לא היה מתפלפל ופשוט גונב מתוך חולשת הרצון, הייתי מקל איתו בהרבה.

הסוגיא היא לא הכסף. אין לבחורי ישיבות אפשרות בכלל לקנות את ספרי הרב, מחשש גדול שיתפסו. היה מקום שאולי הרב שכל כך משקיע בלהתיר את החרדים מ"בית האסורים", יראה איזה אידאל בעניין זה. מתברר שלא.

היגיון חרדי לתפארת. אני אדם עני. כעת אני גונב ממך כסף. כשאתה בא בטענות אני אומר לך שלך עצמך יש אינטרס להציל אותי ואתה משקיע בזה מאמצים, לכן אני מרשה לעצמי לגנוב לך. אני מקווה שבישיבה אתה אומר דברים אינטליגנטיים יותר.

האם הרב מקפיד על כל הספרים או רק על הטרילוגיה החדשה, כי בישיבות יש שמועה שלגבי הספרים הישנים הרב לא מקפיד

תלוי איזה. כל ספרי מידה טובה נמצאים ברשת באופן חוקי.

הביקורת לא מוצדקת. אף אחד כאן לא התיר שום היתרים. רק היתה כאן שאילה והסקת מסקנות מהתשובה. אם כי הדברים בהחלט תואמים היגיון חרדי לתפארת.
אבל אולי "היגיון מיכי לתפארת" היה אומר שערך למידת החכמה גדולה מערך איסור גזל? מעניין.

כרגע אין המקורות תחת ידי, אך בלי קשר ל"פלפולים חרדיים" ולהרגשה ש"הכל שייך לי" – לא ברור בכלל שיש אפשרות לאדם לאסור על אחר להקליט אותו, להעתיק או לצלם תמונה שתלה בביתו (או שצייר), וכך כל נושא "זכויות היוצרים" (שאינו מופיע במקורותינו כלל, בוודאי לא לאיסור. (מעשה הקטורת כדוגמא)).
ממילא, מי שמקור המוסר שלו הוא התורה והמוסר האלוקי – לא ברור הזלזול שלו במי שאינו מוכן להעתיק "מצוות מוסריות" חדשות ממקורות זרים.

עוד הדגמה לרעה חולה חרדית כפולה: 1. התעלמות ממעמדו של המוסר. 2. פרשנות מקובעת ושגויה של ההלכה.
1. ההיתלות בכך שלמוסר אין ערך ותוקף, והכל נקבע לפי מה שמופיע במקורות ההלכה. וטוב שהמקורות אינם תחת ידך, שכן רבים וטובים כבר כתבו (ר"ש שקאפ, מהרש"ם ועוד) שלא עולה על הדעת להתיר מה שכל גוי מבין שאסור. וכבר נאמר לא חרבה ירושלים אלא על שהעמידו דבריהם על דין תורה. גם השבת אבידה אחרי ייאוש לא מופיעה במקורות ההלכה ובכל זאת רוח חכמים לא נוחה ממי שאינו משיב וי"א שאף כופים על כך.
2. העובדה שזה לא מופיע במקורות ההלכה נכונה גם לפתיחת בקבוקים בשבת וגם לחשמל בשבת. זה לא אומר שההלכה לא אוסרת. להיפך, כמעט כל הפוסקים בכל הדורות אסרו זאת, חלקם כתבו בפשיטות שזהו גזל (הרב אלישיב ועוד רבים). אחרים המציאו טעמים שונים ומשונים (כי היה ברור להם שאין אפשרות להתיר). במאמרי בתחומין הסברתי שאין צורך בכל ההמצאות הללו כי זה אסור מן התורה מדין גניבת דעת.
אז אם רצית להדגים לנו מהם 'פלפולים חרדיים' – הצלחת.

אני מפקפק בכלל בזכויות יוצרים כערך של צדק. האם המוסר אומר שאסור להסתכל על חפצים של מישהו אחר אם אינו מסכים לכך?
אין לי זמן להרחיב, אבל לדעתי הסיבה שאנשים שמקפידים על גזל מוסרי פחות נוטים להקפיד על זכויות יוצרים, מקורה בתחושה אינטואיטיבית שמקורה בסיבה אמיתית בהגדרת הבעלות על פי הצדק. לא ברור ששייך בעלות בדבר שאינו יכול לגרע מהבעלים את השימוש בו בשום אופן שהוא.
אם כי אין ספק שמדובר במעשה לא מוסרי אבל לא בטוח שהוא עבירה על כללי הצדק.