דיבייט – רציונליזם בהיתכנות קיום האל
שלום רב
אמנם מר אביב לא הציג את משנתו [אם קיימת כזו] באופן קוהרנטי, אך להבנתי תורף קושייתו הינה כך, מאחר ועקרון הסיבתיות הינו תוצר של התבונה האנושית, שיתכן ואף היא תוצר או כפופה ליקום בו אנו חיים דווקא, שמא אף מסקנות שבעיני תבונה זו הכרחיים אף בלי כפיפות לחוקים שתקפים במציאות זו, לא בהכרח תקפים מחות ליקום זה, [זו בערך השאלה האם אלוהים כפוף ללוגיקה..], היינו, האם יתכן שעקרון הסיבתיות תקף רק ביקום זה ועד כמה שהעולם קיים, אף שאיננו פרי תצפית, מכל מקום הוא שואב את תקפותו מהתבונה, ומאחר שכך יתכן ולשם דיון על סיבתיות לאותה מערכת שיצרה את עקרון הסיבתיות צריך כלים שבהכרח אינם כפופים לסביבה שיצרה את מערכת זו, ואם נחיל את השאלה על הדיון בדיבייט, אולי הדחף לאתר סיבתיות לא תקף כאשר עוסקים בשאלה על היווצרות של מערכת שהולידה עיקרון זה, מקווה שהייתי ברור.
עם שמא לא הולכים למכולת. המטרה שהצבתי היא להראות שאמונה היא רציונלית. כשאני מחפש סיבה לדברים אני אדם רציונלי, בטח יותר רציונלי ממי שמניח שאין סיבות. אכן, ייתכן שעקרון הסיבתיות לא קיים ביחס לדברים שמחוץ למציאות, ולכן לכל היותר תוכל לטעון שמה שאני אומר לא הכרחי. אבל הוא הגיוני ורציונלי. מעבר לזה, גם אני מסכים שעקרון הסיבתיות לא חל על הקב"ה, אבל הוא חל על דברים נבראים מהסוד הדברים שבניסיוננו.
בקיצור, זה שייתכן לומר משהו לא הופך את זה לקושיא, ולא הופך את מי שלא אומר כך ללא רציונלי.
תודה על התשובה
ראשית לא בטוח אם הבנתי; אם חלק מתכונות התבונה/רציונליזם הם להכיר במגבלותיה, ומאחר והתבונה לעולם מבוססת על הנחות, אם כן לגזור מסקנה מהנחת עקרון הסיבתיות שנולד מתבונה שהיא חלק מהיקום אינה רציונלית, כי הרציונל אמור להימנע משאלות שדנות על ידי הנחות מתוצרת התבונה בתחומי דיון שמחוצה לו, (השתמשתי ב׳שמא׳ כגינוני נימוס)
שנית אף אם נניח שזה אכן רציונלי , מה באמת התשובה לפירכה הנ״ל על הראייה הפיסיקו תיאולוגית
תודה
היא מכירה במגבלותיה, אבל זה שאין וודאות או שיכול להיות אחרת אינו מונע הסקת מסקנות. אתה מערבב בין וודאות לאמת. עקרון הסיבתיות הוא הגיוני, וחשיבה רציונלית מניחה אותו בכל הקשר עד שיוכח אחרת.
לא ראיתי בדבריך שום פירכא ולכן איני יודע איזו תשובה אתה מחפש.
הפירכא היא שאמנם הנל רציונלי , אבל לא מוכרח לטענתי
אז איפה הפירכא? שזה לא מוכרח? ברור. שום דבר בעולם לא מוכרח.
הבנתי שהמטרה הצנועה הייתה רק לצורך הדיבייט, וכן ניתן להכריח את קיום הסיבה הראשונה באמצעות הראייה הנ״ל
לא להכריח, אלא לטעון לטובת. אין הכרח ואין וודאות בשום דבר. טיעונים מבוססים על הנחות יסוד, ואלו תמיד ניתן לחלוק עליהן. כתבתי לך שאתה מערבב אמת עם וודאות.
אז אם כן אשמח להבין מה הייתה ההדגשה בפתיחת הדיבייט שהמטרה הצנועה היא להדגים שזה רציונלי, בעוד זה כל מה שניתן לעשות
שנית מה ההבדל בין אמת לוודאות
המטרה הצנועה הייתה להראות שהדרך לאמונה היא רציונלית. לטעון לטובת האמונה זה צעד נוסף שמטרתו לשכנע (להראות שהעמדה השנייה אינה הגיונית). וודאות אין בכלל בכלום.
לגבי ההבדל בין אמת לוודאות, מה הקשר ביניהם? טענה אמיתית היא טענה שתוכנה תואם למצב העניינים בעולם. וודאות היא תיאור של עוצמת הידיעה שלי לגבי הטענה הזאת. עוצמה של 100% היא ודאות. אני יכול לדעת אמיתות ברמות שונות של ודאות.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer