דיויד יום

זו בדיוק השאלה שלי על יום,
הוא מערער על המושג סיבה, בעוד שאני שואל א"כ מניין הם הגיעו מהאין?, או לחילופין הם תמיד היו?!, הערעור שלו לא קצת רחוק?.

אם יורשה לי, אנסה לחדד את שאלתו של אביתר,
לפי יום איך ניתן להסיק קשר גרימה אם אין אפשרות להתנסות במושג הגרימה עצמו?
למשל עיור שלא התנסה במושג הצבע לא יכול להסיק שום צבע,
בשביל להסיק שמושג קיים במציאות יש צורך מוקדם בהכרת המושג ברמת העיקרון.

ואני שוב אחזור על דבריי. אתה שואל שאלה מכוח ההיגיון וגם הוא טוען שהסיבתיות יסודה בהגיון ולא בתצפית, ולכן אין שום הכרח לחשוב שזה נכון. אם אתה מאמין להיגיון שלך – לבריאות. ואם לא – אז לא. הניסוח החיובי או השלילי לא משנה מאומה.

יעקב,
יורשה בהחלט. אבל מה שכתבת כאן אינו הסבר לשאלת אביתר אלא הסבר לטיעונו של דיוויד יום. בדיוק בגלל זה הוא אומר שאין בסיס לעקרון הסיבתיות כי אי אפשר להכיר אותו אמפירית.

אז מושג הגרימה זו המצאה ולא מסקנה?
איך אנו מצליחים להמציא מושג חדש לגמרי וה עיורם לא מצליחים להמציא את מושג הצבע?

לפי הגישה האמפריאציסטית זו אכן המצאה.
בנוגע לשאלה השנייה, צבע הוא מושג אפוסטריורי מוחלט, ולכן אצלם זה "נתקע", אמנם הניסיון הוא אפריורי (אמנם לא אנליטי) ולכן טוען יום אין להכיל אותו על העולם כי אתה לא רואה אותו קיים, בניגוד לגישה הרציונאליסטית.

כוונתך 'אומנם מושג הגרימה הוא מושג אפריורי'?
אז שאלתו של יום נוגעת לעוד מושגים אפריורים כמו מושג הקיום למשל? הרי את הקיום עצמו אנחנו לא רואים, במושג הקיום הוא לא כופר.

כעת הוא מערער הוא מערער על טענות מהסוג של "סינתטי אפריורי". כלומר, על שאלת החלות של טענות אפריוריות על העולם.