דיני מיתה
מה הסיבה שגוי נהרג בעד אחד בדיין אחד ללא התראה, אפילו על עוברין, ואפילו רק הכה אדם מישראל ולא הרגו, ואפילו רק עבר על אחת משבע מצוותיו שלא נראות חמורות כ"כ עד כדי עונש מוות כמו גזל. פה כבר אי אפשר להגיד שזה כמו בריבית על זכויות יתר שיש ליהודי ולא לגוי. יש סיבה אחרת?
למה? אפשר לומר שעקרונית צריך היה לענוש במיתה כל אדם על כל עבירה, אלא שעל יהודים חסים כי הם אמורים לעשות עוד מצוות רבות במהלך המשך חייהם (כמו חלל עליו שבת אחת, בפיקו"נ, שגם שם יש הבדל בין חיי גוי לחיי יהודי מאותה סיבה).
איני אומר שאני מאושר מההלכה הזאת, ואני גם משער שכשהיא תהיה אי פעם רלוונטית, אם בכלל, ישנו אותה (או לא יישמו אותה). היא נוצרה במקום וזמן שבו היא לא הייתה ישימה. זו אולי אפילו הלכה הצהרתית (ראה בטור שעוסק בהלכות כאלה).
עיין מחנה חיים או"ח ח"ב סימן כג' דיש לחלק בין ישראל ובן ב"נ מטעם אשר ישראל נידון ע"פ הסנהדרין שכוחם וסמכותם לדון משפט אלוקים (ולא כמלך להעמיד ישוב העולם) ע"כ נדרש מהם עדים והתראה שלא תצא תקלה על ידם.
משא"כ בב"נ שנידון כדי להעמיד ישוב העולם וכוח השופט אותו ככח המלך בישראל שאינו דן בעדים והתראה ולכן רק בחרב. עיי"ש.
https://hebrewbooks.org/788
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer