האם תורת משה מאפשרת חשיבה סינטתית ?

שלום הרב מיכי,
אני עוסק כרגע בעיון בספרך "אמת ולא יציב" ועלו לי השאלות הבאות:
א. אם תורת משה מסכימה עם 'חשיבה ביקורתית' (לא ספקנות ולא פונדמנטליזם) איך היא מצווה על מצוות המצריכות מסירות נפש ? 
לכאורה מסירות נפש לא באה משכל קר אלא מרגש עמוק, מאהבה עזה וחסרת מעצורים לעניין, ואיך "חשיבה ביקורתית" יכולה להביא הקרבה כל כך גדולה ?
ב. עלה לי לראש סברא פסיכולוגית על הצורך העמוק לוודאות בתחום הדת, והצעת פיתרון לספקנות הדתית, הייתי שמח לשמוע מה דעת הרב עליה:
אני רואה את התופעה הזאת הרבה שנים, בענייני בירור של יסודות הדת (קיום אלוהים, מתן גמול, מתן תורה מן השמים וכו') אנשים לא מסתפקים ב"שכל קר" אלא בפילוסופיה קיומית או ב'הוכחות מוחצות', ואילו לגבי שאלות חשובות לא פחות, שאלות מוסריות, אנשים שולפים תשובות בחיפזון ללא חשיבה רצינית- יתכן להסביר את חוסר העקביות הזאת בכך שאותם אנשים פונים לפילוסופיה בענייני דת לא כדי לשקול האם באמת דתם נכונה בעיניהם אלא להוכיח לעצמם שהם במקום הנכון. אולי בכלל מדובר על מאוויים נפשיים דתיים שצריכים להתמודד איתם בצורה קיומית-פסיכולוגית ולא פילוסופית כי זה חסר טעם לגביהם.
כמובן שאני לא שולל את לימוד הפילוסופיה, אלא מציע להתאים את סוג העיסוק לפי נטיות אישיות.
תודה על ההשקעה בתחום פירסום הפילוסופיה של הרב, מקווה שיצליח בכך…