האם תיאיזם לא מוביל לדטרמיניזם?
שלום לרב,
אציג בפניך שני טיעונים (כנראה קלושים כי הידע הפילוסופי שלי קטן לאין שיעור משלך או של כל אדם אחר, אך בכל זאת אנסה) האחד לוגי והשני מן המסורת היהודית לכך שאלוהים יודע את העתיד ולמעשה כבר הכריע אותו.
מתוך הטיעונים אשאל מדוע הם לא בהכרח מובילים לדטרמיניזם, ואז אציג נפקא מינה או שניים שנוצרות מהאם יש בחירה חופשית או לא.
טיעון א' – פילוסופי:
אלוהים הוא נשגב מהבנתנו, אין אנו יכולים לתפוס בשכלנו אותו או את פועלו ורצונו. מכך נוצרת המחשבה הברורה שאלוהים הוא מעל הזמן, כלומר הוא יודע מה יהיה בעתיד כי הוא כבר "קרה" מבחינתו כי הוא מעל מימד הזמן.
כמו כן, אלוהים יודע כיצד בדיוק הנפש (הצד שלא חומרי שבנו) פועלת ולכן יודע מה כל בן אנוש יעשה בכל בכל רגע נתון ואיך ייראה העולם בכל מצב שיהיה.
אם אלוהים יודע כיצד העולם ייראה זה אומר שהוא קבע למעשה כיצד העולם יהיה וגם קבע שהעולם יפעל לפי חוקים מסויימים, מה שמוביל, אותי לפחות, למסקנה שאין בחירה חופשית. (שוב כי הכל גלוי וידוע מראש.).
מתוך המקורות:
התנ"ך, המשנה והתלמוד מלאים דוגמאות שבו ה' מראה לבני האדם את העתיד, כך שמבחינת היהדות הכל נקבע כבר כשה' ברא את העולם.
כמה דוגמאות:
א. עֲשָׂרָה דְבָרִים נִבְרְאוּ בְעֶרֶב שַׁבָּת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, וְאֵלּו הֵן, פִּי הָאָרֶץ, וּפִי הַבְּאֵר, וּפִי הָאָתוֹן, וְהַקֶּשֶׁת, וְהַמָּן, וְהַמַּטֶּה, וְהַשָּׁמִיר, וְהַכְּתָב, וְהַמִּכְתָּב, וְהַלּוּחוֹת. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, אַף הַמַּזִּיקִין, וקְבוּרָתוֹ שֶׁל משֶׁה, וְאֵילוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, אַף צְבָת בִצְבָת עֲשׂוּיָה: (משנה אבות ה': ו')
ב. אמר רב יהודה אמר רב בשעה שעלה משה למרום מצאו להקב"ה שיושב וקושר כתרים לאותיות אמר לפניו רבש"ע מי מעכב על ידך אמר לו אדם אחד יש שעתיד להיות בסוף כמה דורות ועקיבא בן יוסף שמו שעתיד לדרוש על כל קוץ וקוץ תילין תילין של הלכות (מנחות כט:)
ישנן עוד דוגמאות אך התמונה ברורה כי לפי היהדות התנאית והתלמודית וכמובן הקבלית והחסידית אלוהים כבר קבע הכל.
אם אלוהים כבר קבע הכל, אין זה אומר שאין בחירה חופשית, כי הרי כל דבר שאעשה כבר נקבע?
מאי נפקא מינה?
א. לא ברור אם כן, מה המטרה לחיות? אם אין לי בחירה על מה שאעשה למה שלא אסיים את חיי עכשיו כי גם ככה שום דבר שאעשה אינו משנה את מה שעתיד לקרות כי כבר נחתם שאמות? (אני לא עומד לעשות זאת אין צורך לקרוא לרשויות הרווחה, זו רק שאלה לגבי מהות החיים.)
ב. ביהדות יש עניין של שכר ועונש, המסקנה מדטרמיניזם מראה שאין באמת טעם לשכר ועונש כי הם לא ישנו אצל האדם דבר.
ג. מה העניין של תשובה ביהדות או כל נושא דומה.
תודה רבה שקראת עד כה, כל תשובה תספק אותי.
אדיר.
שלום אדיר.
אני לגמרי מסכים שאם אלוקים יודע הכל מראש אין אפשרות לחופש רצון. אני לא מקבל את הטענות (כמו בראב"ד פ"ה מהל' תשובה) שיכולה להיות ידיעה שלא מכתיבה את העתיד (כידיעת האיצטגנינים). אבל בדיוק בגלל זה ברור לי שאלוקים לא יודע מראש מה אדם יבחר. בספרי מדעי החופש הראיתי זאת דרך הפרדוקס של ניוקומב (ראה בויקיפדיה).
זה לא סותר את כל יכולתו שכן "ידיעה מראש של בחירה חופשית" זה כמו משולש עגול או מים יבשים. אין דבר כזה. כל יכולת היא היכולת לעשות כל מה שאפשרי. אבל מה שלא מוגדר ואינו אפשרי גם הכל יכול לא יכול לעשות.
כשאלוקים מראה לנו מה עתיד להתרחש זה רק כאשר הדברים לא תלויים בבחירה, או כשהוא נטל לידיו את המושכות (לקח מאיתנו את הבחירה). אפשרות נוספת היא שהוא מראה לנו מה סביר שיקרה, אבל אם נבחר אחרת זה לא יקרה (כך כותב השל"ה בהקדמת ספרו, חלק 'בית הבחירה' על ידיעת הנביאים).
מכאן שהקשיים שהעלית אינם רלוונטיים. ובכל זאת שתי הערות על דבריך:
א. השאלה למה לברוא עולם אינה מכריעה. ייתכן שיש לו סיבות משלו לכך. גם בני אדם בונים מכונות כדי שיבצעו עבורם כל מיני דברים.
ב. יש טעם לשכר ועונש, כפי שהדטרמיניסטים מסבירים, לא כסנקציה על אשמתו של אדם אלא כמכשיר שמטרתו לגרום לכך (באופן דטרמיניסטי) שהוא יפעל נכון.
אבל כאמור זה לא חשוב, כי הקושי לא קיים.
עוד הערה. בנספח לספרי הנ"ל הרחבתי מדוע דטרמיניזם לא מתיישב עם יהדות.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer