האנשה, השתנות התורה והשגחה

X שלום.
אני שמח שספרי עורר אותך למחשבה.
1. צורות התיאור של אלוהים שמופיעות בתורה הן מואנשות, כלומר מנוסחות בצורות אנושיות. התורה פונה לבני אדם והיא מנסה להסביר את אלוהים לבני אדם (בדרך כלל במונחי התקופה שבה התורה ניתנה). זה כמו שאבא אומר לבנו שהוא זועם עליו ומטרתו לחנך ולא בהכרח להביע רגש אמיתי. את צריכה לזכור שהתורה ניתנה בתקופה שבה שלטו תפיסות אליליות (במיתולוגיות העתיקות האלים פועלים כבני אדם ונתפסים בצורות מואנשות). 
2. חלק לא מבוטל מההלכה עוצב בתקופה קדומה, וצריך להיזהר מהתייחסות אנכרוניסטית (פרשנות שניזונה מהעולם שלנו). לדוגמה, בהלכה האבא הוא כמעט בעלים על בתו, מה שנראה היום בעייתי (גם בעיניי). אבל יש לזכור שבתקופה הקדומה לא היה מקום לבת או אישה לבדה, והיא היתה תחת אחריות הבעל או האבא. התורה מטילה עליהם אחריות לגביה ולכן גם נותנת להם סמכות שבאה עם אחריות. אין זה אומר שבתקופה שלנו זה יתממש כפי שמתואר שם. בדיוק כמו שפרשת עבדים לא בהכרח תתממש כמתואר שם. בתקופה דאז זו היתה הגישה הנכונה. חכמי הדורות עיצבו את ההלכה בהתאם לצרכי וערכי הדור בהרבה היבטים. יש שרואים את זה כאילו שהם עושים מה שהם רוצים, אבל להבנתי זה לא נכון. זה תפקיד שהתורה עצמה מטילה עליהם, כי היא מבינה שהדברים דורשים עיצוב לפי המקום והזמן (לא יכול להיות חוק אוניברסלי שיהיה נכון בכל מקום וזמן). השינויים הללו הם יישומים של אותו מסד רעיוני בנסיבות שמשתנות. אני מצרף מאמר (עבודה זרה נאורה) שבו מתאר סכימה לצורת חשיבה כזאת.
כעת יש ליישם זאת גם לגבי הומוסקסואליות. בעולם מהסוג שהיה פעם זה אולי היה בעייתי יותר מאשר בימינו (ולא רק נראה יותר בעייתי. הבעייתיות היא תלויית חברה וסביבה), וכשיהיה מוסד הלכתי מוסמך אני מניח שהיחס לזה ישתנה (יש לי הצעות אבל איני לגמרי בטוח).
3. כאן מדובר בהאנשה. אכן מקובל לחשוב שאלוהים לא זקוק לשבחים הללו. בני אדם זקוקים להבין ולהפנים שיש משהו מעבר להם, חכם וחזק מהם, שיכול לתת משמעות ומסגרת לחייהם ומחשבותיהם. כדי להפנים את זה נדרש לפנות אליו באופן שמבטא תפיסה כזאת ולהפנים אותה. רק אז יש טעם בפנייה אליו. אדגים זאת דרך סיפור שהגמרא מספרת על חכם שנשאל שאלה וענה לשואל שקודם ישמש אותו (=ישרת אותו) ורק אז הוא יענה לו. אחד מפרשני התלמוד הגדולים (בעיניי) כתב על כך שאם השואל מוכן לשרת את הנשאל אז הוא בונה בתוכו הערכה לגביו ואז סביר שהוא ייתן קרדיט לתשובה שהוא יקבל ממנו. אין טעם לתת תשובה לאדם שלא נותן קרדיט למה שאני אומר לו. הרי מי שלא נותן לי קרדיט, כשאני אומר לו X, אם הוא מסכים למה שהוא שומע אז הוא יקבל, אבל זה לא חידש לו מאומה (הוא בין כה וכה הסכים). ואם הוא לא מסכים הוא לא יחשוב על כך שוב וישנה את דעתו כי הוא לא מעריך אותי. אני יכול ללמוד רק אצל מישהו שאני מעריך אותו. אין פירוש הדבר שאקבל כל מה שהוא אומר, אבל אם לא אבין אותו אני אחשוב ואשקול זאת שוב ושוב עד שאגיע למסקנה. כך יש סיכוי שאלמד משהו חדש. אגב, תמיד אמרתי לתלמידיי שוויכוח שבו למדתי משהו הוא רק ויכוח שבו הפסדתי. ויכוח שבו ניצחתי הוא ויכוח שיצאתי ממנו איך שנכנסתי אליו (דעותיי לא השתנו), אז מה הרווחתי ממנו?!
 
אשמח לדבר על מה שתמצאי לנכון. בטלפון (052-3320543), במייל, או לתאם פגישה. אל תהססי, אני עושה את זה לא מעט.
——————————————————————————————
שואלת:
קודם כל תודה רבה על התגובה המהירה והמפורטת, אני מעריכה את זה. 
 
כתבת על העובדה שדברים נכתבו בהתאם לתקופה שבה הם נכתבו, וזה נשמע לי הגיוני. ככה בדיוק חשבתי – איך את יכולה לפרש את כל הדברים האלה, הרי הם נכתבו בתקופות שבהן עולם הערכים היה שונה לגמרי, ועם הזמן הנורמות המוסריות התפתחו. 
העניין הוא שאני התחנכתי על כך שהתורה כולה, זו שבע"פ וזו שבכתב ניתנה כולה מפי ה' למשה במעמד הר סיני. אז האם אותם איסורים נכתבו ע"י ה' רק בהתאם לתקופה? התורה לא נצחית? 
האמת ששוטטתי קצת באתר שלך ובאחד השות"ים בנושא אמונה אתה כתבת שאתה לא חושב ככה… שחלקים שונים נכתבו בתקופות שונות? 
אני אשמח אם תסביר את זה. כי אם זה באמת ככה, והכל נכתב בהתאם לסביבה החברתית של האנשים שכתבו את התורה… אז איזו משמעות יש למשהו משם למציאות שלנו היום? אתה מאמין שיש לתנ"ך משמעות היסטורית? או אולי רק רעיונית?
 
עוד שאלה שרציתי לשאול… 
קצת מסובכת להסביר אבל אני אני אנסה. איך אתה תופס את אלוהים? האם הוא משגיח? האם הוא מתערב בבריאה?
יש משמעות בכלל לתפילה? 
——————————————————————————————
הרב:
שלום X.
גם אני התחנכתי על זה, אבל לא כל מה שהתחנכתי עליו אני מקבל (וכפי שהבנתי מדברייך גם את לא). יש להעביר את הדברים בכור הביקורת ולגבש תפיסת עולם לגביהם. כבר חז"ל דרשו עין תחת עין ממון ושאר דרשות, וראו חופש לעצמם לפרש ולשנות את התורה שקיבלו. כפי שאמרתי, התורה היא חומר גלם ולא מוצר מוגמר. השכלול שלו הוא לישה של חומר הגלם מתוך התחככות עם הסביבה והנסיבות המשתנות.
השינוי הזה לא אומר שהתורה שבידינו אינה התורה שהקב"ה נתן. ראי במאמר ששלחתי לך, שם אני מסביר שהמסורת היא דינמית (=חומר גלם), ולפעמים העיצוב מחדש דווקא הוא ההמשך הנכון למה שהיה, ודווקא שמירה פשטנית על מה שהיה היא הוצאת הדבר מכוונתו. לכן התורה עצמה נותנת לחכמי כל דור תפקיד להתאים ולפרש את התורה בכל הדורות. היא עצמה רואה את עצמה כחומר גלם ולא כמוצר מוגמר.
זה בדיוק ההבדל מתפיסות דתיות פונדמנטליסטיות (גם ביהדות יש פונדמנטליזם במובן הזה) שחושבות שמה שבידינו הוא מה שניתן ע"י הקב"ה למשה בסיני. זו שטות שלא עומדת בשום מבחן עובדתי (ברור שהרוב ממה שבידינו הוא פיתוח מאוחר, בוודאי תושבע"פ). ועדיין התורה שנכתבה בלשון זמנה ומקומה, יש לה משמעות נצחית. אני מאמין שזהו חומר הגלם הנכון ששכלול שלו (ולא יישום פשטני שלו) יוביל אותנו לדרך החיים הנכונה ובוודאי לקיום רצון ה' גם בימינו. לדוגמה, דיני עבדים רלוונטיים לעולם שבו יש עבדות. בעולם כזה העבדות ההלכתית היא מוסד מפואר, ויש ללמוד ממנו הרבה לימינו. לא ליישם פשטנית את דיני עבדות, אלא להבין שיש לשקם עבריינים, ואיך מתייחסים לכפיפים, ועוד כמה תפיסות יסוד בדיני הקניינים וכדומה. להבדיל, גם החוקה האמריקאית נכתבה בתקופה שונה והיישומים שלה כיום הם שונים ממה שהיו, ועדיין זה מסמך חשוב ומכונן. התורה מבחינתי היא לא מה שניתן למשה בסיני אלא הצורה שחומר הגלם הזה לבש בכל הדרך ההיסטורית עד אליי.
 
למיטב הבנתי אלוהים לא מתערב בבריאה, אלא אולי במקרים חריגים מאד (שאני לא מבחין בהם). בכל אופן אני לא בונה על זה. עינינו הרואות שהעניינים מתנהלים לפי חוקי הטבע ואני לא מצליח להבחין בחריגות מהחוקים הללו שתלויות במצוות או עבירות שלנו או בתפילות שלנו. כמובן שתמיד אפשר לומר שיש ואני לא רואה, אבל אין לי שום אינדיקציה לחשוב כך.
לגבי תפילה, בקשות מהקב"ה שיתערב יש בהן טעם אולי למקרים קיצוניים שאין דרך לטפל בעניין באופן טבעי. וגם אז לא הייתי בונה על היענות. אבל יש בתפילה ממדים נוספים, עמידה לפני הקב"ה, חשבון נפש, שבח והודאה על העולם שברא לנו ועוד. כל אלו רלוונטיים בימינו כתמיד.
 
אני נמצא כעת באמצע כתיבת חיבור מקיף (3 כרכים) שמציג תיאולוגיה יהודית מקיפה ועדכנית (ובעיקר "רזה", כלומר בלי כל התוספות הלא הכרחיות ולא נכונות שהוכנסו בצורות שונות לתיאולוגיה שלנו ושעליהן התחנכנו), ובו אני מנסה לטפל בכל השאלות הללו באופן שיטתי. הדברים דורשים אריכות רבה.
 
כל טוב,
מיכי