הבדל בין מסך למציאות

מה שמעורר הרהורים אסורים הוא אסור. אמנם בראיית איברים מכוסים של אדם שנאסרו הלכתית, יש אולי מקום לראות זאת כאיסור פורמלי (לא רק אם וכאשר מביא להרהורים) ואז נאסרה רק ראייה של אדם ממש (כמו ראיית שיער או שמיעת קול כשלא מביא להרהור). ראה בזה בריטב"א סוף קידושין שכתב שהכל נאסר רק מחמת שמביא להרהורים ותלוי בכל אחד.
באשר לראיית סרטים כמו הליכה ברחוב, יש את דין "לא אפשר ולא קא מכוין", וכבר נגעתי בזה כאן בעבר. ראה למשל כאן:
https://mikyab.net/%D7%A9%D7%95%D7%AA/%D7%94%D7%99%D7%9E%D7%A0%D7%A2%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%9E%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%90-%D7%A6%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%99%D7%9D/