הבנת דברי הרמב"ם בתקיעת שופר של עולה
שלום רבי מיכי.
הגמ' בר"ה כח. "אמר רב יהודה בשופר של עולה לא יתקע ואם תקע יצא" ..מאי טעמא, עולה בת מעילה היא כיון דנפא לה לחולין יצא. ובהמשך הגמרא: "הדר אמר (רבא) אחד זה ואחד זה יצא מצות לאו להנות ניתנו"
הרמב"ם בפרק א מהלכות לולב ושופר כותב: וכן שופר של עולה לא יתקע ואם תקע יצא שאין בקול דין מעילה. ואם תאמר והלא נהנה בהשמעת הקול? מצוות לאו להנות נתנו."
מדוע שופר של עולה לכתחילה לא יתקע? הלשון היא כמו בדעת רב יהודה, אבל בסתם הרמבם סובר כרבא מצוות לאו להנות ניתנו, ובפירוש המשניות במעילה הוא כותב שזה "הדין האמיתי". האם הוא סובר שלאו להנות ניתנו זה רק בדיעבד? לא מסתבר בשופר הגזול ובמודר הנאה מחבירו נראה שהוא פוסק שיתקע בו לכתחילה.
לא יתקע כי זה מצווה הבאה בעבירה? איזו עבירה?מעילה? בדיוק על זה נאמר "מצוות לאו להנות ניתנו"
גם בשופר של ע"ז הוא כותב שרק בדיעבד אבל שם אפשר לומר משום דמאיס.
לא עיינתי כעת, ואענה מקופיא.
דל שופר גזול מהכא, שהרי אין בו איסור שימוש, רק המצווה נפסלת. לעומת זאת, בשופר של עולה או של ע"ז ומודר הנאה יש איסור שימוש בלי קשר ליציאה ידי חובה או למצווה. המצווה נפסלת בגלל האיסור.
שאלת מה ההבדל בין מודר הנאה שמותר לכתחילה לע"ז ועולה שמותר רק בדיעבד. במודר הנאה האיסור הוא לקחת הנאה מבעל השופר. אבל הנאה מהקול לא נחשבת כלקיחת הנאה מבעל השופר אלא כהנאה ממשהו אסור. לכן במודר הנאה מותר לכתחילה כי שם העיקר הוא לא לקחת הנאה מהבעלים ולא איסור ליהנות מהשופר (הוא לא חפצא של איסור מצד עצמו). לעומת זאת בשופר של עולה וע"ז האיסור הוא ליהנות מהדבר בלי קשר אם לקחת את ההנאה מבעל השופר או לא (ואולי זה תלוי באם מעילה היא גזל ההקדש או איסור עצמאי שהיציאה מרשות ההקדש היא תוצאה שלו ולא סיבתו). אולי לכן שם הרמב"ם פוסק שלכתחילה לא יעשה כן.
עי פסחים כג שגם אם אין חיוב יתכן ויש איסור לכתחילה
משה שלום.
תוכל למקד קצת יותר למה כוונתך?
יהושע בנגו' – שלום. משהו קצת מוזר לי בהבנתכם את הסוגיא.
בגמרא עצמה חייבים לפרש שהמשמעות של "לא יתקע" בשופר של עולה, אינה מלשון "לכתחילה" – אלא מלשון "מזיד" (עיין שם בתוס')
וההסבר פשוט אם תוקע במזיד אין מעילה ולא יוצא לחולין. וה"ה לפי רבא שלא יתקע במזיד ולא יועיל לו מה דמצוות לאו להינות ניתנו.
לכאורה גם ברמב"ם יש לפרש כך – כי באמת מאי נ"מ? ויותר מכך אם תוקע "לכתחילה" ברור שלא יצא. כי לכתחילה משמעותו שאתה יודע שזה עולה ואין מעילה כי זה מזיד.
ניתן גם לדייק זאת מלשון הרמב"ם שלא כתב בשופר של עולה הלשון "לא יתקע לכתחילה" כפי שכתב בתחילת ההלכה על "שופר של עכו"ם".
ואם דברי נכונים. אז בטלה קושיה מעיקרא.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer